האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה

מסכת סוטה ליום כ'"ד באייר: דף ל"ט

מסכת סוטה

אתר הגאולה 120 צפיות 0

מסכת סוטה ליום כ'"ד באייר: דף ל"ט

 

(סוטה לט,א)

והזה לאחריו (ואף שם היו כלים הצריכין הזאה), לאחריו והזה לפניו - הזאתו פסולה (דבעינן כוונה לטהרה, כדכתיב (במדבר יט) 'והזה הטהור על הטמא': שיהא מתכוין לו); לפניו והזה על צדדין שבפניו (צדדין שיש ממנו ולהלן ולא צדדין שישנו ממנו ולאחור) - הזאתו כשרה (והכי נמי: העומדין בצדדין של כהן הימנו ולהלן בכלל ברכה הן, דכלפניו דמי, אבל של אחר הימנו - אע"פ שאינן אחריהן ממש - כלאחריו דמי).

אמר רבא בר רב הונא: כיון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפילו בדבר הלכה שנאמר (נחמיה ח,ה) [ויפתח עזרא הספר לעיני כל העם כי מעל כל העם היה] ובפתחו (תנ"ך: וכפתחו) (וכשהתחיל; ובעזרא כתיב) עמדו כל העם (עמדו: שתקו); ואין עמידה אלא שתיקה, שנאמר (איוב לב,טז) והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו לא ענו עוד.

רבי זירא אמר רב חסדא: מהכא (נחמיה ח,ג) [ויקרא בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים מן האור עד מחצית היום נגד האנשים והנשים והמבינים] ואזני כל העם אל ספר התורה.

ואמר רבי יהושע בן לוי: כל כהן שלא נטל ידיו (לפני עלותו לדוכן) לא ישא את כפיו, שנאמר (תהלים קלד,ב) שאו ידיכם קדש וברכו את ה'.

שאלו תלמידיו את רבי אלעזר בן שמוע: במה הארכת ימים (איזה זכות בידך שהארכת ימים)?

אמר להן: מימי לא עשיתי בית הכנסת קפנדריא (לקצר דרכו דרך בהכ"נ: ליכנס בפתח זה ולצאת כנגדו; ולשון קפנדריא מפרש בברכות ( סב,ב) 'אדמקיפנא אדרי איעול בהא': עד שאני מקיף סביב השורות הללו אכנס בזה ואקצר דרכי; ו'דרי': שורות בתים), ולא פסעתי על ראשי עם קודש (שהיו יושבים התלמידין בבית המדרש על גבי קרקע והמהלך ביניהם כשהן יושבין ונכנס לישב במקומו - מרחיב פסיעותיו בעל כרחו והוא לשון 'מפסע', ונראה כמפסע על ראשיהם! לפיכך צריך להקדים או ישב לו מבחוץ), ולא נשאתי כפי (שכהן היה) בלא ברכה (דמפרש ואזיל).

מאי מברך?

אמר רבי זירא אמר רב חסדא: 'אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לברך את עמו ישראל באהבה'.

כי עקר כרעיה (בעבודה, למיסק, והוא מחזיר פניו כלפי תיבה) - מאי אמר?

'יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתהא ברכה זו שצויתנו לברך את עמך ישראל לא יהא בה מכשול ועון'

וכי מהדר אפיה מציבורא (כשגומר ברכותיו: מחזיר פניו לצד התיבה עד שיגמור שליח צבור המברך את עמו ישראל בשלום) - מאי אמר?

אדבריה רב חסדא לרב עוקבא ודרש: רבונו של עולם עשינו מה שגזרת עלינו עשה עמנו

(סוטה לט,ב)

מה שהבטחתנו (שתסכים על ידינו כדכתיב 'ואני אברכם' (במדבר ו)) (דברים כו,טו) השקיפה ממעון קדשך מן השמים וגו' [וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתתה לנו כאשר נשבעת לאבתינו ארץ זבת חלב ודבש].

אמר רב חסדא: אין הכהנים רשאים לכוף קישרי אצבעותיהן (שפושטין אצבעותיהם כשמברכין, ולאחר שגמרו סוגרין אגרוף שלהם כשאר בני אדם; 'קשרי אצבע' הם החליות שכופפים ופושטין בהם) עד שיחזרו פניהם מן הצבור;

א"ר זירא א"ר חסדא: אין הקורא (שליח צבור שקורא 'כהנים' שיחזירו פניהם לברך) רשאי לקרות 'כהנים' עד שיכלה 'אמן' (של ברכת הודאה) מפי הצבור;

ואין הכהנים רשאין להתחיל בברכה עד שיכלה דיבור (כהנים) מפי הקורא;

ואין הצבור רשאין לענות 'אמן' עד שתכלה ברכה מפי הכהנים;

ואין הכהנים רשאין להתחיל בברכה אחרת עד שיכלה 'אמן' מפי הצבור.

ואמר רבי זירא אמר רב חסדא: אין הכהנים רשאין להחזיר פניהם מן הצבור עד שיתחיל שליח צבור בשים שלום,

ואינן רשאין לעקור רגליהם (מן הדוכן) ולילך (אלא עומדין כפופין לפני התיבה) עד שיגמור שליח צבור שים שלום (יש ללמוד מכאן: סדר נשיאות כפים כך הוא: עוקר רגליו בעבודה ממקומו, ובא לפני התיבה, ומתפלל: יהי רצון שתהא ברכה כו' כדלעיל, ומאריך בה עד שתכלה אמן של הודאה מפי צבור, ושליח צבור קורא 'כהנים' אם שנים הם, ואם יחיד הוא אינו קורא, והוא מחזיר פניו מאיליו, כדאביי דאמר לעיל (לח,א) 'לאחד אין קורא כהנים' וכשכלה דיבור מפי קורא - מברך 'אשר קדשנו כו', ואח"כ מתחילין בברכה, וכשכלה 'אמן' אחרון מפי צבור - הן מחזירין פניהם, וכופפין קשריהם אם רוצים, ושליח צבור מתחיל 'שים שלום', והכהנים מתפללין 'רבש"ע עשינו מה שגזרת עלינו כו', ומאריכין בה עד שתכלה ברכה מפי שליח צבור, ועוקרין רגליהם והולכין להם).

 

וא"ר זירא אמר רב חסדא: אין הצבור רשאין לענות 'אמן' עד שתכלה ברכה מפי הקורא,

ואין הקורא רשאי לקרות בתורה עד שיכלה 'אמן' מפי הצבור (של ברכת התורה; וכל הני משום דתרי קלי לא משתמעי),

ואין המתרגם רשאי להתחיל בתרגום עד שיכלה פסוק מפי הקורא,

ואין הקורא רשאי להתחיל בפסוק אחר עד שיכלה תרגום מפי המתרגם.

אמר רבי תנחום א"ר יהושע בן לוי: המפטיר בנביא צריך שיקרא בתורה תחילה;

ואמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי: אין המפטיר רשאי להפטיר בנביא עד שיגלל ס"ת (במטפחותיו כדי שלא יהו הגוללים טרודים מלשמוע הפטרה מפי המפטיר);

ואמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי: אין שליח צבור רשאי להפשיט את התיבה בצבור (כל זמן שהצבור בבהכ"נ) מפני כבוד צבור (שהיה דרכם להביא ס"ת מבית אחר, שמשתמר בו, לבית הכנסת, ופורסין בגדים נאים סביב התיבה ומניחין אותה בתוכה; וכשיוצאין משם ונוטלין ס"ת להוליכו לבית המשתמר בו - לא יפשיטו הבגדים מן התיבה בפני הצבור, שטורח צבור לעכב שם עם ס"ת, אלא מוליך ס"ת לביתו ומניחו, והעם יוצאים אחריו ואח"כ הוא בא ומפשיט את התיבה).

ואמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי: אין הצבור רשאין לצאת עד שינטל ספר תורה ויניח במקומו; ושמואל אמר: עד שיצא.

ולא פליגי: הא דאיכא פיתחא אחרינא (משנטל ס"ת לצאת דרך פתחו – הרוצה לצאת בפתח אחר יוצא, ואפילו לא יצא ס"ת), הא דליכא פיתחא אחרינא (נכון שיצא ס"ת תחילה ולא יצא האדם בפתח לפני ס"ת).

אמר רבא: (חכם ששמו) בר אהינא אסברה לי (הבינני טעמו של דבר): (דברים יג,ה) אחרי ה' אלהיכם תלכו [ואתו תיראו ואת מצותיו תשמרו ובקלו תשמעו ואתו תעבדו ובו תדבקון].

 

בזמן שהכהנים מברכים את העם - (העם) מה הן אומרים (שיראו מסבירי פנים ומודים לפניו על ברכותיו, להראות שהן נוחות להן)?

אמר רבי זירא אמר רב חסדא: (תהלים קג,כ) ברכו ה' מלאכיו גבורי כח וגו' [עשי דברו לשמע בקול דברו]; (שם פסוק כא) ברכו ה' כל צבאיו משרתיו עושי רצונו; (שם פסוק כב) ברכו ה' כל מעשיו בכל מקומות ממשלתו ברכי נפשי את ה' (שלש מקראות הן כנגד ג' ברכות).

במוספי דשבתא (שהוא נשיאת כפים חדש, שאינו בחול, צריך לחדש את דברי העם) מה הן אומרים?

אמר רבי אסי: (תהלים קלד) שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' וגו' [העמדים בבית ה' בלילות]; (שם פסוק ב) שאו ידיכם קדש וברכו את ה' (תהלים קלה,כא) ברוך ה' מציון שוכן ירושלים הללויה. (אינו באותו מזמור, והיינו דקא פריך: 'ונימא יברכך ה' מציון דכתיב בההוא עניינא'.)

ולימא נמי (תהלים קלד,ג) יברכך ה' מציון [עשה שמים וארץ] דכתיב בההוא עניינא?

אמר יהודה בריה דר"ש בן פזי: מתוך שהתחיל בברכותיו של הקב"ה - מסיים בברכותיו של הקב"ה

במנחתא דתעניתא (שנושאין בו כפים, מה שאין כן בשאר מנחות, משום שכרות, כדאמרינן במסכת תענית בפרק בתרא (כו,ב)) מאי אמרי?

אמר רב אחא בר יעקב: (ירמיהו יד,ז) אם עונינו ענו בנו ה' עשה למען שמך [כי רבו משובתינו, לך חטאנו] (שם פסוק ח) מקוה ישראל מושיעו בעת צרה למה תהיה כגר בארץ וגו' [וכארח נטה ללון], למה תהיה כאיש נדהם כגבור לא יוכל להושיע וגו' [ואתהבקרבנו ה', ושמך עלינו נקרא, אל תנחנו].

 

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...