• ב"ה ימות המשיח!
  • י"ט אדר ב' התשפ"ד (29.03.2024) פרשת צו

מסכת סוטה ליום ט' באייר: דף כ"ד

מנהג ישראל ללמוד בכל יום מימי הספירה, דף מתוך מסכת סוטה (המכילה 49 דפים). לתועלת הגולשים מוגש הדף היומי ליום ט' באייר, דף כ"ד. בשילוב הסברים ופירוש רשי (בתוך סוגריים) לצד מקורות הפסוקים
מסכת סוטה ליום ט' באייר: דף כ"ד
הישארו מעודכנים בסטטוסים של אתר הגאולה

 

 

(סוטה כד,א)

[המשך המשנה]

ונתינה (מן הגבעונים) לישראל (ואסורין לבא בישראל כדאמרינן ביבמות (עח,ב): דוד גזר עליהן), ובת ישראל לממזר ולנתין - לא שותות (דלא נאמרה פרשה אלא בראויה לקיימה; והכי תניא בספרי: 'כי תשטה אשתו' - בראויה לאישות הכתוב מדבר, פרט לאלמנה לכ"ג וכו') ולא נוטלות כתובה (ואע"ג דשאר אלמנה לכ"ג לא קנסוה רבנן כתובה, כדאמרינן בכתובות בפרק אלמנה נזונית (ק,ב), זו אין לה: דסתירתה גרמה לה ליאסר עליו, ואפילו היא ראויה לו; הלכך לאו בת כתובה היא, דלא עדיפא מכשרה).

 

ואלו לא שותות ולא נוטלות כתובה:

האומרת "טמאה אני", ושבאו לה עדים שהיא טמאה, והאומרת "איני שותה".

א2מר בעלה "איני משקה", ושבעלה בא עליה בדרך (שהוא גרם לה שלא תשתה) - נוטלות כתובה ולא שותות.

מתו בעליהן (של כל סוטות הנסתרות וראויות לשתות) עד שלא שתו (ולא הספיקו להשקותן): בית שמאי אומרים: נוטלות כתובה ולא שותות (דבעינן והביא האיש את אשתו וגו'), ובית הלל אומרים: או שותות או לא נוטלות כתובתן (כלומר מתוך שלא שותות לא נוטלות כתובה ובגמ' מפרש פלוגתייהו).

 

מעוברת חבירו ומניקת חבירו (שמת והניחה מעוברת ומניקה או שגירשה והיא מעוברת או מניקה ואסרוה חכמים לינשא עד שיהא הולד בן שתי שנים, שכך זמן יניקתו, והלך זה ונשאה וקינא לה - לא שותה, שהרי אינה ראויה לו לקיימה) - לא שותות ולא נוטלות כתובה, דברי רבי טרפון, וחכמים אומרים: יכול הוא להפרישה (עד כ"ד חדש) ולהחזירה לאחר זמן (הלכך ראויה לאישות קרינא ביה).

איילונית (דוכרניתא דלא ילדה, שממעי אמה נבראת כך, ואין לה סימני אשה: לא דדים ולא שערות וקולה עבה) וזקינה ,ושאינה ראויה לילד (ששתת כוס עוקרין, ואסורות לקיימה למי שאין לו בנים, שהרי נצטוו ישראל על פריה ורביה) - לא נוטלות כתובה ולא שותות.

רבי אלעזר אומר: יכול הוא לישא אשה אחרת ולפרות ולרבות הימנה.

ושאר כל הנשים או שותות או לא נוטלות כתובה.

אשת כהן שותה ומותרת לבעלה (אם נמצאת נקיה ובגמ' פריך פשיטא).

אשת סריס (כגון שנסתרס לאחר שנשאה דקדמה שכיבת בעל לבועל) שותה (ובגמרא פריך פשיטא).

ע"י כל עריות מקנין (אם קינא לה מאביה ומאחיה ומאחד מכל העריות שבתורה ונסתרה הוי קינויו קנוי, ונאסרת עליו ושותה ובגמרא פריך פשיטא) חוץ מן הקטן (דכתיב 'ושכב איש אותה') וממי שאינו איש (ובגמרא מפרש לה).

 

ואלו שבית דין מקנין להן (אם רואין אותם מתנהגות בפריצות): מי שנתחרש בעלה או נשתטה או שהיה חבוש בבית האסורין; לא להשקותה אמרו (הם לא ישקוה דבעינן והביא האיש את אשתו ובעלה נמי לא ישקנה בקינוי זה לכשירצה דבעינן וקינא והביא ורבי יוסי לא בעי וקינא והביא) אלא לפוסלה מכתובתה.

רבי יוסי אומר: אף להשקותה: לכשיצא בעלה מבית האסורין ישקנה.

 

גמרא:

מישתא הוא דלא שתייא - הא קנוי מקני לה (ליאסר עליו - מדקתני 'לא נוטלות כתובה')! מנא הני מילי?

דת"ר: (במדבר ה,יב) דבר אל בני ישראל ואמרת [אלהם: איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל] - לרבות ארוסה ושומרת יבם לקינוי (ולא גרס 'איש איש', דלדרשא אחרינא דרשינן ליה לקמן (כז,א), אלא ריבויא מ'ואמרת אליהם' והכי נמי אמר לקמן בפירקין: 'ואמרת' - רבויא הוא).

ומתניתין מני?

 

רבי יונתן היא, דתניא: 'תחת אישך' (במדבר ה,יט,כ) [והשביע אתה הכהן ואמר אל האשה: אם לא שכב איש אתך ואם לא שטית טמאה תחת אישך - הנקי ממי המרים המאררים האלה. (כ) ואת כי שטית תחת אישך וכי נטמאת, ויתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישך.] - פרט לארוסה.

יכול שאני מוציא אף שומרת יבם (דממשמעות קרא משמע לן ארוסה למעוטי, דלא קרינן בה 'תחת אישך' אבל שומרת יבם קרינן בה 'תחת אישך' כדמפרש לקמיה, דלא מיחסרא מסירה לחופה)? ת"ל 'איש איש' - דברי רבי יאשיה.

רבי יונתן אומר: 'תחת אישך' - פרט לשומרת יבם; אוציא שומרת יבם ולא אוציא את ארוסה? תלמוד לומר 'אשר תשטה אשה תחת אישה' - פרט לארוסה (ורבי יונתן משמע ליה מיעוטא קמא לשומרת יבם, אבל ארוסה קרינא בה אישות, אי לאו דהדר מעטיה קרא אחרינא - כדמפרש לקמן - משום דהוא קידשה, ואינה באה לו מכח קדושי אחרים, ועוד שנסקלת על ידו - מה שאין כן בשומרת יבם).

מר (רבי יונתן) אלימא ליה ארוסה (חשיבה ליה ארוסה אשה גמורה טפי משומרת יבם) דקידושי דידיה (שע"י קידושי עצמו באה לו) וסוקלין על ידו (אם זינתה נסקלת בשבילו); ומר (תנא קמא) אלימא ליה שומרת יבם דלא מיחסרא מסירה לחופה (דנקנית ליבם בביאה גרידתא ואפי' בזנות להיות כאשתו לכל דבר כדתנן ביבמות (דף נג:) ומייתי' לה לקמן בפירקא).

ורבי יונתן - האי 'איש איש' מאי עביד ליה?

מיבעי ליה לרבות אשת חרש ואשת שוטה ואשת

 

(סוטה כד,ב)

שעמום (לקוי בתמהון לב) (שב"ד מקנין להן וברייתא היא בשילהי פירקין).

ורבי יאשיה - האי 'תחת אישה' [פסוק כט: זאת תורת הקנאת אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה] (בתראה האמור בסוף הפרשה זאת תורת הקנאות וגו') - מאי עביד ליה?

מיבעי ליה להקיש איש לאשה ואשה לאיש (ברייתא היא בשילהי פרקין, והתם מפרש למאי הלכתא); אלא טעמא דכתיבי הני קראי (דממעטי ארוסה) - הא לאו הכי הוה אמינא ארוסה שתיא.

והא כי אתא רבי אחא בר חנינא - מדרומא אתא - ואייתי מתניתא בידיה: (במדבר ה,כ) [ואת כי שטית תחת אישך וכי נטמאת, ויתן איש בך את שכבתו] מבלעדי אישך (משמע שבעלה נתן בה את שכבתו קודם לסתירה זו) - משקדמה שכיבת בעל לבועל ולא שקדמה שכיבת בועל לבעל [וממילא ארוסה אינה שותה, שהרי אם אמנם זינתה – המזנה אתה קדם לבעלה]!?

אמר רמי בר חמא: משכחת לה (דאיצטריך למעוטי ארוסה מקרא אחרינא ולא ממעטא מהתם) כגון שבא עליה ארוס בבית אביה (בזנות), דכוותה גבי שומרת יבם: כגון שבא עליה יבם בבית חמיה (לאחר שמת אחיו).

הא – 'שומרת יבם' קרית לה (דקאמרת דלא תשתה)? אשתו מעלייתא היא (בביאת זנות), דהאמר רב (ביבמות ט,א; נח,א): קנה לכל (דתנן: 'הבא על יבמתו בין בשוגג בין במזיד' - דהיינו בזנות – 'קנה' ואמר רב: 'קנה' דקתני מתניתין - קנה לכל: אם כהן הוא - מאכילה בתרומה, ויורשה, ומיטמא לה, ומשקה, ופוטרה בגט בלא חליצה)!

(הא דאתא קרא למעוטי) כשמואל, דאמר 'לא קנה אלא לדברים האמורים בפרשה' (בפרשת יבמה: לקום על שם אחיו בנחלתו, ולפוטרה בגט; דהא דקני לה יבם בביאה כל דהו – מ'יבמה יבא עליה' נפקא לן, דלא כתיב 'יבמה יקחנה לו לאשה' אלא 'יבא עליה ולקחה לו לאשה', ואשמעינן דביאתו עליה הן הן ליקוחי האישות שלו; הלכך למידי דאיתמר בהך פרשתא - רבינהו קרא נישואין הללו, אבל למידי אחרינא - לאו נישואין נינהו; ומה אמור בפרשה? פטור חליצה ע"י יבום, ויקום על שם אחיו: שיורש את נכסי אח?יו, ואין אח?יו חולקין עמו).

אי הכי - לימא רב דאמר (קנה לכל) - כרבי יאשיה (דאמר שומרת יבם שותה ואוקימנא בבא עליה), ושמואל דאמר כרבי יונתן!?

אמר לך רב: אנא דאמרי אפילו לרבי יונתן: מדאיצטריך קרא למעוטה - מכלל דאשתו מעלייתא היא (וכל שכן כרבי יאשיה;והא דאיצטריך לרבי יאשיה לרבויי מ'יש איש' – לאו דוקא, אלא אסמכתא בעלמא, ועיקר קרא לאשת חרש ושוטה),

 

 

מסכת סוטה ליום ה' באייר: דף כ

מסכת סוטה ליום ח' באייר: דף כ"ג

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...