האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה

לחושך ה"אמיתי" אין מציאות אמיתית // הרב יחיאל מיכל דאברוסקין

דבר מלכות

שניאור גרינפלד 559 צפיות 0

לחושך ה"אמיתי" אין מציאות אמיתית // הרב יחיאל מיכל דאברוסקין

הרבי מלך המשיח שליט"א מלמד אותנו כיצד צריך להסתכל על חושך בעולם בכלל, ובפרט כשמתקרבים לזמן של משיח • הגה"ח הרב יחיאל מיכל דאברוסקין - ראש ישיבה קטנה "תורת אמת" בירושלים עיה"ק, בטור מיוחד על ה"דבר מלכות" של פרשת מקץ תשנ"ב, מתוך גליון "מדקדקים" מס' 9 • להורדת הגליון השבועי לחצו כאן.

אור וחושך משמשים בערבוביא
בהסתכלות החיצונית שלנו, החושך נתפס כמציאות הסותרת לחלוטין את האור, הגלות היא היפך הגאולה, וההעלם והסתר הוא הניגוד הגמור לגילוי.

כשמסתכלים בשיחה של פרשת מקץ, רואים שהרבי מלך המשיח שליט"א מביא שני ביאורים על כך שדווקא מתי שיש התגברות של חושך בעולם, אז יש התגלות מיוחדת מלמעלה - על אף שלכאורה זה אמור להיות בדיוק להיפך.

עוד לפני שמעמיקים בביאור עצמו, עצם השאלה כבר מכוונת אותנו להסתכלות פנימית יותר - הרבי מלמד אותנו כיצד צריך להסתכל על חושך בעולם בכלל, ובפרט כשמתקרבים לזמן של משיח.

את החלק המרכזי של השיחה הרבי מקדיש לביאור על כך שבכל פעם שראינו התגברות של חושך בעולם, דווקא אז רואים שהיתה גם התגברות בהתגלות התורה.

את ענין זה עצמו אפשר להסביר בשתי צורות: האופן הא' הוא ההסבר הפשוט יותר, שהיות והקליפות מתגברות והחושך נהיה גדול יותר - צריך אור אלוקי כנגד זה שיתן את הכח להתגבר על החושך, ואת זה הקב"ה נתן באמצעות התגלות מיוחדת של חלק נוסף בתורה, כדי שיהיה כלים להתמודד עם הרוע והחושך.

לפי ביאור זה יוצא דבר מאוד מעניין: כל הסיבה להתגלות האלוקית החדשה בעולם הוא החושך … ככל שיש יותר חושך - יש יותר אור...!

מובן מאליו שענין זה צריך קצת ביאור, איך יכול להיות שהחושך יהווה סיבה להתגלות חדשה בתורה...!

התגברות החושך הגאולתי
בדרך אפשר, ניתן לבאר את הענין באופן אחר, בעומק יותר, שההתגברות של החושך בעולם, זה לא רק סיבה חיצונית שמכריחה שהקב"ה יגלה בעולם אור אלוקי חדש ונעלה יותר, אלא שהחושך בפנימיותו הוא מעין כלי להתגלות אלוקית חדשה.

כוונת הדברים היא, שההתגברות של החושך בעולם היא ההוכחה שהעולם יותר כלי להתגלות אלוקית חדשה שבתורה, כמבואר באריכות במאמר 'בלילה ההוא' תשכ"ה שיש כמה דרגות בגילוי האלוקי בעולם, 'ביום הזה' בלשון נוכח, 'ביום ההוא' בלשון נסתר, 'לילה הזה' שרואים את ההעלם והסתר, והדרגה שנראית ההעלם והסתר הגדול ביותר 'בלילה ההוא' שאפילו החושך וההעלם והסתר הוא בלשון נסתר, על דרך 'ואנוכי הסתר אסתיר' שההעלם והסתר עצמו הוא בעלם, אבל לאמיתו של דבר הרי דווקא "בלילה ההוא נדדה שנת המלך" ומשם החל תוקפו של נס, כי השורש של העלם והסתר זה הוא הדרגה הגבוהה ביותר.

אמת הדבר שכאן למטה זה משתלשל באופן של חושך הכי גדול שאין למטה הימנו, אבל עלינו לדעת את הדברים כפי שהם לאמיתתם, שדווקא בגלל השורש הגבוה של דרגא זו היא משתלשלת כאן למטה באופן של "בלילה ההוא.

וכך היה גם בחנוכה, דווקא זה שהיוונים טמאו את כל השמנים, שמורה על הדרגה הגבוהה ביותר, והשמן שבהיכל ובקודש מורה על דרגה גבוהה עוד יותר – ואפילו שם היוונים הצליחו להגיע ולטמא, אבל דווקא כשהחושך מעלים ומסתיר כל כך, מתגלה האלוקות באופן הכי נעלה, כמבואר באריכות במאמרי חג החנוכה.

אם כך, כיון שהחושך מורה על התגלות אלוקית נעלית (אלא שהיא מוסתרת בגלל שאינה יכול להתגלות בעולם כמו שהיא,) הרי שמצד ההסתכלות הפנימית, דווקא ההתגברות של החושך בעולם מצביע על כך שהעולם הוא כלי ראוי להתגלות חדשה בתורה, ולהתגלות אלוקית נעלית יותר.

הפסולת מתנקזת בסוף הכלי
בסיום השיחה אפשר לראות את הענין האמור בצורה ממש מפורשת:

הרבי מביא בחצאי ריבוע את הביאור הידוע הנזכר בכמה וכמה מקומות בנוגע להתגלות של תורת החסידות דווקא בדורות האחרונים, שבכמה מקומות מבואר הטעם לכך מכיון שהחושך בעולם התגבר, ובמקומות אחרים מבואר שהטעם הוא שככל שמתקרבים לימות המשיח ולזמן בו תתגלה ה'תורה חדשה' אנו טועמים מפנימיות התורה.

והרבי מוסיף, וזה מבין המקומות הבודדים שהרבי מתבטא בצורה זו (וראה גם שיחת אחש"פ תש"ל, לקו"ש ח"ז בהוספות:) "ויש לומר, שההתקרבות לביאת משיח צדקנו היא גם הסיבה להתגברות החושך בעולם. שבגלל התגברות הקדושה נעשית גם התגברות הלעומת-זה שמנגד לביאת משיח צדקנו.

היינו, שההתגברות של האור אינה בגלל התגברות החושך, אלא בדיוק להיפך, בגלל התגברות
הקדושה - מתגבר החושך! בגלל שאנו עומדים בסמיכות לביאת משיח שאז יתגלה אור כל כך נעלה - הרי זו סיבה להתגברות החושך.

ולכאורה הביאור בזה הוא כמו שמובא במקומות אחרים שכל ענין החושך וההעלם והסתר בעולם הוא בשביל שיהיה לאדם בחירה חופשית ואת המעלה של "עבודה בכח עצמו" דווקא. וכמו בנוגע לכך שהגויים גם דומים בחיצוניותם לבני ישראל והולכים על שתים וכו,' למרות שהם נבראו וכל מציאותם היא בשביל ישראל, שהטעם על זה הוא בכדי שתהיה לנו בחירה חופשית.

ובאותיות פשוטות: היות שמתקרבים לביאת משיח ואפילו כבר יש את גילוי משיח בעולם (כמבואר בדבר מלכות דש"פ וירא) הרי באם לא יהיה כנגד זה התגברות של החושך לא תהיה בחירה חופשית והמעלה של עבודה בכח עצמו, וממילא גילוי האור גופא גורם להתגברות של לעומת זה.

ועל דרך משל מהמבואר מהפסולת שביין וכדומה, שהפסולת הכי גסה נמצאת דווקא בשולי הכלי. הפסולת שלמעלה אינה גסה כל כך, ודווקא בתחתית הכלי מתנקז עיקר הלכלוך והפסולת.

דהיינו, שמכיון שאנחנו מתקרבים לימות המשיח שאז יהיה "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ" לכן דוקא עכשיו יש התגברות של החושך בעולם, ומתגלים הקליפות השמרים והפסולת הכי גסה.

הכח להתמודד - לחושך אין מציאות!
איך שלא נבין את זה, בין אם נסתכל על החושך כמו הביאור בתחילת השיחה שמצד ענינו הפנימי הוא מורה על התגלות האור הנעלית שמגיעה בעקבותיו, שלאחריו מגיעה התגברות חדשה בתורה, ובין אם נבין את ענינו של החושך בצורה ההפוכה בדיוק, כמבואר בהמשך השיחה שבגלל שיש התגברות האור יש גם התגברות החושך - הרי ממה נפשך יוצא שלחושך מצד עצמו אין מציאות...

ובמילים פשוטות, כל ענינו של החושך הוא או בשביל שתהיה לאחריו התגלות אלוקית, או בעקבות התגלות אלוקית, וממילא, כאשר תופסים את ענינו של החושך וההעלם והסתר בהסתכלות כזו - זה נותן כח להתמודד ולהתגבר עליו.

donate

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...