האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה

לענוד דגלון משיח ברה"ר בשבת

הלכה ומנהג

אתר הגאולה 317 צפיות 0

לענוד דגלון משיח ברה"ר בשבת

בגליון "הערות התמימים ואנ"ש צפת" האחרון, ישנו בירור הלכתי מקיף בעניין נשיאת דגלון משיח ברה"ר בשבת, שמחזקת את הנהגת אנ"ש והתמימים, ומסבירה את התשובה להיתר של כמה רבנים, ומהם הרב מארלאוו ז"ל, להתיר לצאת בשבת ברה"ר עם דגלון משיח.

קובץ הערות הת' ואנ"ש צפת רל"ב


האם מותר לצאת עם סיכת משיח לרה״ר בשבת
הת׳ לירון ליפא אברהם שי׳ שוורץ תלמיד בישיבה


א
ידוע אשר רבים מאנ״ש נוהגים ללכת כאשר בדש חליפתם נעוצה ׳סיכת משיח/ ונוהגים ללכת כך גם ביום השבת וברשות הרבים(ואף בחו״ל). ישנם הטוענים שהליכה עם סיכה זו בשבת ברשות הרבים אסורה, משום איסור הוצאה מרשות לרשות; וראיתי ללמד זכות על מנהג זה, ולהביא המקורות בהלכה שמהם נמצא שהנהגה זו מותרת לכתחילה.
אכן כל זה אינו בירור להלכה כלל וכלל, וכל אחד יעשה כפי הוראת רב מורה הוראה שלג
איתא בשלחן ערוך אדמו״ר הזקן(סימן שא, סס״ב): ״אבל אם הוציאן דרך מלבוש, שלבשו והוציאו, או אפילו לא לבשו אלא תלאו במלבושיו לתכשיט.. אע״פ שדרך להוציאו כן בחול פטור מן התורה. ויש מהם דברים שמותרים אפי׳ מד״ס, ויש מהם דברים שאסורים מד״ס לאשה ולא לאיש והם כל תכשיט שאפשר לה לשלפה ממנה להראות נוי׳ לחברתה.. ויש דברים שאסורים אף לאיש והם כל תכשיט שהוא רפוי עליו שאפשר לו בקל ליפול מעליו מאליו, וכמו שיתבאר״.
היינו שמדאורייתא מותר להוציא כל דבר שהוא דרך מלבוש, ואפילו ענדו דרך תכשיט על גבי הבגד. אלא שחכמים אסרו חלק מתכשיטים אלו: בנשים אסרו לצאת עם תכשיט שאפשר לה לשלפו ולהראותו לחברותי׳, שאז חוששים שתביאהו בידה ברה״ר. ובאנשים אסרו תכשיט שהוא רפוי ו׳אפשר לו בקל ליפול מעליו מאליו׳.
וטעם החשש באיש מלבישת תכשיט רפוי, הוא שמא יפול ממנו התכשיט ברה״ר, ויבוא להביאו ד׳ אמות ברה״ר.
אמנם בהמשך הסימן כותב רבינו: ״אבל אם יצא בטבעת שיש עלי׳ חותם, שהוא תכשיט לו, פטור, אבל אסור מדברי סופרים ־ גזירה שמא ישלפנה מאצבעו להראות נוי׳ לאחרים, ואח״כ ישכח ויביאנה בידו.

״ויש אומרים שלא גזרו גזירה זו אלא בנשים, לפי שהן שחצניות ודרכן בכך להראות נוי תכשיטיהן זו לזו. אבל איש אינו שחץ ואין דרכו בכן, ולכן מותר לו לצאת בטבעת שיש עלי׳ חותם שהיא תכשיט לו וכן בשאר תכשיטיו, ואף על פי שאינם מחוברים לכסותו שאפשר לו לשלפם וליטלם בידו להראותם לאחרים, אין חוששין לזה הואיל ואין דרכו בכך. וכן עיקר״.
כלומר שבתכשיט האיש שיכול לשלפו ולהראותו לחבריו, ישנם שתי דעות: שגם באנשים חוששים שיבואו להראות לחבריהם, או שאין חוששים לכך באנשים. וכותב רבינו שעיקר כסברא השני', היינו שאין חוששים בגברים שמא ישלפו להראות לחבריהם.
ומכך יוצא, שהחשש היחידי שחוששים בהוצאת תכשיטי אנשים, הוא כאשר התכשיט רפוי ויכול ליפול מאליו ־ שאז אם ייפול חוששים שיבוא להביאו ד אמות ברשות הרבים, אבל אין חוששים שמא ישלוף האיש את התכשיט להראותו לחבריו.
וכן כתב בספר ׳שמירת שבת כהלכתה,10, שכל דבר שהוא נוי לבגד, מותר לצאת עמו לרשות הרבים כשהוא מחובר לבגד.
ומכך מובן בנוגע לחיבור סיכה לדש הבגד, המשמשת כתכשיט ומחוברת לבגד בסיכות, כגון אנ״ש הנ״ל הנוהגים ללכת עם ׳סיכת משיח׳ המחוברת לדש הבגד בסיכות, שמכל זה מובן שאין איסור ללכת עמה ברה״ר בשבת, כיון ש: א) אין חוששים באיש שמא ישלוף להראות לחבריו. ב) סיכה זו אין חשש שתיפול מאלי׳, שהרי היא מחוברת לבגד בשתי סיכות.
ונמצא שאמנם מותר לצאת לרה״ר בשבת עם ׳סיכת משיח׳ זו, אלא שצריך להקפיד (כנ״ל) שתהי׳ מהודקת לבגד ולא תוכל ליפול מאליה".

ב
וכן ראיתי רבים הטוענים שאמנם מותר ללכת עם ׳סיכת משיח׳ זו בשבת, אך ברי להם אשר יש איסור גמור לנעצה בשבת בדש הבגד. ונראה לי שנעלם מהם מכתב מפורש של כ״ק אד״ש מה״מ בענין זה, וראיתי להביאו בזה. וכנ״ל שכל זה הוא לפלפולא בעלמא, ולמעשה בפועל יש לשאול אצל רב מורה הוראה.
באגרת ג׳תשפט כותב כ״ק אד״ש מה״מ לרה״ג ר׳ שלום יחזקאל שרגא הלברשטם, במענה על השו״ת שלו בענין נעיצת ׳סיכת בטחון׳ בבגד בשבת, וסיים השו״ת שיש בכך איסור, וחושש אף לאיסור דאורייתא ח״ו.
וכותב לו כ״ק אד״ש מה״מ וזלה״ק: ״נבהלתי מהקס״ד בסיום התשובה שלו.. חם לי׳ לזרעא דאבא לעשות כו״כ מבנות ישראל הכשרות בדורנו זה ובדורות שלפנינו לטועות בכגון דא.. ומי לנו גדול מהקרבן נתנאל.. שנזהר אפילו מלאסור בפירוש, ורק שכותב שתמה מאין נוהגים העולם וכר, ומובן שע״ד שדבר משנה שמצוה לקיים דברי חכמים, הרי מצוה לקיים מנהג זקנות מישראל מכמה דורות מבלי מוחה בידם״. עכלה״ק.
לאחר מכן מביא כ״ק מספר טעמים להתיר זאת, וטעם הראשון הוא שאין תפירה במתכת ובדומה לה, ובלשון כ״ק אד״ש מה״מ: ״במתכת ובחוט של מתכת אין תפירה״.
היינו שלדעת כ״ק אד״ש מה״מ אין מקום כלל לאסור השימוש בסיכת ביטחון, ואדרבה נחלץ לבאר מקור מנהג זה.
ולכאורה לפי זה מובן במכל שכן וק״ו, שאם על שימוש בסיכת ביטחון, שכל מטרתה הוא לחבר שני חלקים של בגד, שהוא ממש כעין תופר, כתב כ״ק אד״ש מה״מ לקיים מנהג זה ־ הרי על פי דברי כ״ק אד״ש מה״מ הללו, עאכו״כ שיש ללמד זכות על הנועצים ׳סיכת משיח׳ הנ״ל, וכל שכן שאי אפשר לקבוע בנחרצות שאסור לנעצה בשבת.

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...