האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה

נקודת היסוד בשמדת הכור בסוריה // פרשנות ביטחונית בראייה חסידית

אקטואליה

הרב אבישי איפרגון 261 צפיות 0

נקודת היסוד בשמדת הכור בסוריה // פרשנות ביטחונית בראייה חסידית

שבוע שעבר, לאחר הכחשות (והדלפות רבות...) במשך למעלה מעשור, הודתה ישראל רשמית כי היא זו שהשמידה את הכור הגרעיני הסורי, בקיץ תשס"ז • הפרשן בטחוני-חסידי הרב אבישי איפרגון בטור מיוחד פוקח לנו את העיניים בנושא הנס של גילוי הכור בעוד מועד, והנס - לעושה נפלאות גדולות לבדו - כי לעולם חסדו • הטור המלא

ביום רביעי בשבוע שעבר, לאחר הכחשות (והדלפות רבות...) במשך למעלה מעשור, הודתה ישראל רשמית כי היא זו שהשמידה את הכור הגרעיני הסורי, בקיץ תשס"ז. הדיון הציבורי שהתפתח בנושא, כלל נושאים רבים וביניהם גילוי הכור, ההכנות לתקיפה ומהלך התקיפה, וכן מדוע דווקא כעת הותר לפרסם זאת.

נכון לעכשיו ניתן גם לומר כי חומר רב עדיין לא נחשף, וטוב שכך. במסגרת הדיון ראוי לתת את הדעת למספר נקודות יסודיות.

הכור הוקם מתחת לאפה של ישראל

במשך שנים רבות פעל המודיעין הישראלי מתוך הנחה שאין לסוריה שום תכנית גרעינית פעילה. לדברי ראש אמ"ן דאז, האלוף עמוס ידלין, היה זה משום שלסוריה לא היו מדעני גרעין וגם לא הייתה לה תשתית מדעית, ולכן במודיעין הישראלי חשבו שזה "רעיון לא הגיוני". הנחת עבודה זו איפשרה, למעשה, לסוריה לפעול ללא הפרעה, לקבל סיוע גרעיני מצפון קוריאה, ולהקים במימון איראני כור, שיכל מרגע הפעלתו, להפיק תוך שנים בודדות די פלוטוניום עבור פצצה אטומית.

למרות העובדה שסוריה הייתה במשך שנים רבות, יעד האיסוף המרכזי ביותר של צה"ל, הרי שהקמת הכור נעלמה לחלוטין מעיניו הבוחנות של המודיעין הישראלי - לווייני הריגול, מטוסי הצילום והמל"טים, המרגלים ואנשי המוסד, מערכות המודיעין האלקטרוני המתוחכמות וההאזנות, ועוד קשת רחבה של אמצעים ושיטות – כולם לא הביאו את התוצר המשמעותי ביותר – סוריה מקימה בחשאי כור אטומי שמהווה את הסכנה החמורה ביותר לישראל!

גם כיום לא פורסם לגמרי מה הביא לחשיפת הכור. אולם יש לכך קשר לכישלון נוסף של המודיעין. בשנת תשס"ג, הודיעה לוב כי היא מפסיקה את פעילותה הגרעינית. להחלטה זו קדם לחץ אמריקני. לאחר שארה"ב הפילה את המשטר באפגניסטאן, וכבשה את עיראק, חשש קדאפי שליט לוב כי הוא הבא בתור. ולכן הודיע כי הוא יפסיק את הפעילות הגרעינית. מלוב הוצאו צנטריפוגות להעשרת אורניום, ובישראל הוכו בתדהמה בכירי המודיעין ומערכת הבטחון ואיתם הממשלה כולה – התברר כי לוב פיתחה, בסיוע של פקיסטאן, תשתית גרעינית מתקדמת, שכללה מספר רב של צנטריפוגות, שתוך שנים בודדות יכלו להפיק די אורניום עבור נשק אטומי, וכל זה ללא ידיעה של ישראל!

הכשלון הגדול בנושא הגרעין לובי, שרק בנסי וחסדי ה' פורק ונוטרל בלא ידיעתה של ישראל, הביא להקמת וועדת חקירה מודיעינית פנימית. שינוי הגישה בתוך המודיעין עצמו, חידד את תשומת הלב גם כלפי מדינות נוספות, ביניהם סוריה. וביחד עם זאת, לקח זמן רב נוסף עד שראש אמ"ן החליט, כתוצאה מהגעת ידיעות נוספות, להכווין את מאמצי האיסוף של המודיעין והמוסד, כלפי פעילות סורית אפשרית בתחום הגרעין. בכיר במוסד, רם בן ברק, סיפר כי גם במוסד לא קיבלו בתחילה את האפשרות שסוריה מפתחת נשק גרעיני. ולמעשה, רק לאחר מבצע מיוחד של המוסד, שהצליח להביא תמונות של הכור בבנייה, ושל סביבת הכור – הובן באופן מוחלט כי סוריה אכן בתהליך מתקדם מאוד של בניית כור.

ע"פ פרסומים זרים (שהצנזורה עדיין לא מאפשרת התייחסות אליהם) היה זה מבצע בוינה, במהלכו הצליחו לוחמי המוסד להעתיק את התמונות ממחשבו האישי של יו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית בסוריה. בסייעתא דשמיא נפלאה, הפעולה בוצעה בלא שהלוחמים נחשפו, ובקבצים שהועתקו התגלה אוצר בלום – מספר גדול של תמונות ומסמכים, שהעידו באופן הברור ביותר, כי אכן מוקם בסוריה כור גרעיני, בסיוע מסיבי של מדענים ופועלים צפון קוריאנים, שפניהם נראו בבירור בתמונות. ע"פ אותן תמונות (שחלקם מצא את דרכו לתקשורת במשך השנים), נבנה הכור בצורה מתוחכמת שהיסוותה לחלוטין את יעודו.

במקום מבנה הכיפתי-כדורי – המוכר לנו כל כך מתמונות הכורים הגרעיניים – נבנה הכור בתוך בניין גדול, עם גג דמה וקירות דמה, שהעניקו לו מראה של בניין תעשייתי רגיל.

בנוסף לכך, לא מוקמו ליד הכור שום אמצעי אבטחה, לא נבנו סביבו גדרות ושערים, לא הוצבו בסביבתו מערכות מכ"מ ונ"מ, וגם לא יחידות צבא לאבטחה קרקעית. גם הסימנים החיצוניים לקיומו של כור – כמו מערכות חשמל מסועפות (מתח גבוה), מערכות סינון אוויר ומערכות קירור מיוחדות – לא נראו. כל זה תרם להסתרה המעולה של הכור מעיניהם הבוחנות של המפענחים ביחידות המודיעין בישראל (וגם בארה"ב). גם צפון קוריאה הצליחה להסתיר את פעילותה בתחום יצוא הגרעין מסוכנויות המודיעין האמריקניות רבות העוצמה שעוקבות אחריה מקרוב.

התמונות שהשיגו אנשי המוסד הביאו, לדברי שר הבטחון דאז עמיר פרץ, להבנה ברורה כי אכן מדובר בכור גרעיני. הרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי אמר על כך: "פתאום הבנו שגדל לנו מתחת לאף כור גרעיני".

הכור התגלה כחצי שנה בלבד לפני שעמד להיות "חם" (דהיינו פעיל רדיואקטיבית) – שאז כבר לא ניתן היה להתקיפו מחשש לפגיעה בחייהם של עשרות אלפי אזרחים ואסון סביבתי עצום, שהיה יכול להביא לזיהומו של נהר הפרת, ולפגיעה בכמה מדינות באזור.

ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, הגדיר זאת כ"כישלון מהדהד".

כשמתבוננים בכך, רואים בבירור כי רק יד ההשגחה העליונה היא שהובילה לגילוי של הכור הסורי ב"דקה התשעים" ולהשמדתו המוצלחת, בחסדי ונסי ה'.

חשש ממלחמה אזורית קשה

נקודה נוספת חשובה שעולה היא החשש העצום שליווה את כל מקבלי ההחלטות ממלחמה קשה. כיום, אנו רגילים לשמוע על תקיפות בסוריה, אולם באותה תקופה לא היה זה שייך כלל. סוריה הייתה בעלת כוח צבאי גדול, עם הסכמי שיתוף פעולה עם איראן וחיזבאללה, והייתה סכנה ממשית ומוחשית ביותר מתגובה קשה על השמדת הכור, שהיה כמובן הנכס האסטרטגי החשוב ביותר לסוריה.

צה"ל עסק אז עדיין בהפקת לקחים ובהתאוששות מכשלי מלחמת לבנון השניה. במחסניו היו פערים באמצעי לחימה רבים, המורל היה שפוף, מפקדים וחיילים היו ממורמרים בשל תוצאות העימות עם חיזבאללה, ואילו הצבא הסורי עסק אז במרץ בחיקוי מודל פעילותו של חיזבאללה – שמבחינתו הצליח בעימות על ישראל. סוריה רכשה אמצעי נ"ט ונ"מ רבים, הקימה יחידות קומנדו (דיוויזיה 15), והתכוננה לעימות עם ישראל, שיכלול גם טילי סקאד ונשק כימי, ואת אלפי הטנקים, ומאות מטוסי ומסוקי הקרב של הצבא הסורי ח"ו.

ראש הממשלה דאז, הרמטכ"ל, שרי החוץ והבטחון, חשפו בכנות את גודל חששם מהדרדרות למלחמה אזורית קשה ח"ו. יתירה מזאת, על מנת שלא לחשוף את ההכנות לתקיפה, נאלץ צה"ל גם לא לגייס מילואים, ולא לעבות את מערך הכוחות הפרוסים בגבול, ולפיכך הסיכון היה גבוה אף יותר.

בחסדי ונסי ה' הפעולה עברה בשקט. מלחמה אזורית לא פרצה, וסוריה לא הגיבה כלל על השמדת הכור.

כשרואים כיום את אכזריותו הנוראה של המשטר הסורי שרצח למעלה מחצי מיליון מבני עמו, פצע כמיליון וחצי, וגרם לבריחתם מהמדינה של 7-8 מיליון איש (ועוד 6-7 מיליון עקרו מבתיהם) – מבינים עוד יותר את גודל הנס בכך שהכור התגלה ברגע האחרון, הותקף בהצלחה, ובחסדי ונסי ה' אסד לא זכה לפתח נשק גרעיני, וגם לא הידרדרנו למלחמה קשה מול סוריה, איראן וחיזבאללה, ששקועות כיום עמוק עמוק בתוך הבוץ של מלחמת האזרחים הסורית, בה מעורבות עשרות מדינות, ללא שום יכולת להיחלץ ממנו.

"הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו"!

הכותב שירת בצה"ל בתפקיד מיוחד, והינו פרשן לעניני צבא ובטחון, ראש ישיבת חב"ד כפר סבא, ומרצה בכיר בעניני יהדות ותורת הקבלה והחסידות.

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...