האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה

כמו טיסה בF15

אקטואליה

אתר הגאולה 429 צפיות 0

כמו טיסה בF15

היחידות של אלוף רן פקר ז"ל עם הרבי שליט"א מלך המשיח הינה מסמך היסטורי מדהים. סיכום היחידות באופן צבאי מסודר כפי שנרשם בידיו, ונמסר על ידו לעוד מפקדים בחיל. "בחלק הראשון העליתי מספר נקודות, בעיות ושאלות כפי שהכנתי מראש בכתב, כשהרבי עונה, מתייחס ושואל שאלות הבהרה. ביתר הזמן דיבר בעיקר הרבי, כשאני רק עונה על שאלותיו. לקראת סוף הפגישה התפתחה שיחה חופשית וידידותית".

בייה

רן פקר כותב על ביקורו אצל הרבי שליט״א מליובאוויטש.

לפני עשרות שנים ביקר אצל הרבי מלך המשיח שליטייא תאייל רן פקר - אז מפקד בסיס חיל- האוויר 'תל-נוף' ומי שנחשב לאחד מהמפקדים הבולטים בצהייל וממובילי הקוו בחיל האוויר - שיחתם היתה ארוכה והקיפה עולם ומלואו.

להלן חלקים מסיכום הפגישה כפי שרשם בצאתו מן הייחידות', עם חזרתו ארצה שיתף רן פקר מפקדים רבים נוספים בסיכום זה.

יהי זכרו ברוך.

סיכום הביקור

1.    בשהותי לאחרונה בארהייב נתקבלתי לפגישה אישית עם הרבי מליובאוויטש היושב בברוקלין שבניו-יורק העיר. הפגישה אורגנה על-ידי חסידי חבייד בארץ, המקיימים קשר ידידותי עם מפקדת הבסיס [תל נוף].

2.    הסדרת המפגש על-ידי החבדניקי״ם בחוייל הינו סיפור בפני-עצמו. הנייל חיפשו ומצאו אותי בכל ארצות-הברית (כולל הורדה ממטוס העומד להגיע באחד משדות התעופה), לאחר שסוכם המועד, דבר שאינו פשוט.

נלקחתי מהמלון באחת ממכוניות אנשי חבייד בשעה 20:30, והוחזרתי ב-2 אחרי חצות. בין אותן שעות היה הכול מאורגן למופת ומוכן בהקפדה - נסיעה; פגישה עם מזכירי הרבי; תדריך כללי לפגישה עצמה; כיבוד קל; סיור במתקני ה'ממלכה'; הפגישה סוכמה בכתב; דיווח קצר בעל-פה ונסיעה חזרה. אי-אפשר היה שלא להתרשם מהסדר ומהדיוק.

3.    לאחר המפגש ניתן לי חדר שקט ומבודד בו יכולתי לסכם את רשמי בכתב. רצייב מיסמך הסיכום האישי שלי, כפי שנכתב מיד לאחר סיום הפגישה, לפי ראשי-פרקים ונקודות-ציון שרשמתי לעצמי במהלך השיחה, וכמובן לפי התרשמותי הכללית.

התרשמות מהרבי וממלכתו:

חביב ,עירני, פיקח. מגיב מהר. ברק בעיניים. חיוך מלא. נראה ידידותי מאוד. מכובד. מדבר עברית מסורתית. מתבל דבריו לעיתים באנגלית ובאידיש. נותן דוגמאות מהגמרא ומציין דברים שנכתבו בעיתונים. חדר צנוע, מרוהט בפשטות. ערימות ספרים בכל פינה. שעתיים ועשרים נראו כמו 10 דקות. שמע בהקשבה, ממש האזין. הפסיק דברי אולי פעמיים שלוש בכל השיחה. התעניין מאוד, ענה באריכות, שאל שאלות מסוגים שונים.

לרבי שני מזכירים אישיים בתחומים השונים. הרבנים קליין וגרונר (מזכיריו הבכירים) ניהלו את הערב. שניהם בשנות הארבעים, תקיפים, שקטים ונראה שהסביבה יראה מהם ומכבדת אותם. אולם ההתוועדות עצום (ליותר מ-2000 איש). חדר הקלטות מודרני, המשדר ישירות ל-26 ארצות ולתחנת רדיו ברחבי ארהייב. מספר רב של תלמידי ישיבה מכל העולם סמוכים על שולחן הרבי לתקופה של שנה כל אחד, מקבלים את כל מחסורם (מזון, לינה, לבוש, ציוד), ויושבים ולומדים בחדרי הלימוד שבבניין. היטנקים' של הרבי מסתובבים בכל ניו-יורק ומפיצים תורתם. הרבי עובד שעות רבות, לא החסיר אפילו יום עבודה אחד, ומתמצא בשטחים רבים (תורתיים וחילוניים). מדבר שפות (אידיש, עברית, רוסית, צרפתית, אנגלית, וכוי)

אחרי שעה התחילו מזכיריו לפתוח את הדלת מידי פעם במטרה להוציאני והרבי גרשם. אחרי שעה וחצי התחילו להפעיל הזמזם שתחת שולחנו של הרבי, סימן מובהק שהפגישה הסתיימה. שאלתי את הרבי אם הוא עייף, במטרה לוודא אם עלי לצאת, והוא ענה שלא ואמר, שאם אני לא עייף הוא מעוניין לשאול עוד כמה שאלות.

מהלך הפגישה:

בחלק הראשון העליתי מספר נקודות, בעיות ושאלות כפי שהכנתי מראש בכתב, כשהרבי עונה, מתייחס ושואל שאלות הבהרה. ביתר הזמן דיבר בעיקר הרבי, כשאני רק עונה על שאלותיו. לקראת סוף הפגישה התפתחה שיחה חופשית וידידותית.

הנקודות שהועלו על ידי:

-    יחסינו בבסיס עם חסידי חבייד (הסיפור על הימצאות החביידניקים בבסיס בפרוץ 'מלחמת יום כיפור').

-    היאני מאמין' שלי לאחר מלחמת 73 ולקראת המלחמה הבאה (עקב באריכות והאזין לכל מלה).

-    תאור שני השלבים שאחרי המלחמה (הפקת הלקחים ויישומם).

-    הצגת הטיעון שלמלחמה הבאה לא תספקנה ללוחמים רק התכונות שסייעו לנו לנצח במלחמות הקודמות (אומץ, תושייה, יוזמה וכו'...), אלא נזדקק למשאבים נוספים, וזאת דוקא בתחום הרוחני/נפשי.

-    תאור סדרת ''דמות הלוחם,, שעשינו לאחרונה ומניעיה (התלהב במיוחד ושאל שאלות רבות. עירני ומודאג בכל הנוגע לחינוך).

-    המלחמה הבאה תהיה קשה, מסובכת, אך לא חייבת להיות עקובה מדם - זה תלוי בנו וכיצד נתכונן אליה.

-    חשיבות הגברת האמונה שבלב. חשוב שלוחמים והנוער יאמינו במה שהם עושים ולמען מה שהם נלחמים (הסכים בכול ,אך חוזר וטוען שאין לנו זמן לחכות לתוצאות החינוך שאנו נותנים היום לנוער. ייתכן שנידרש לפעול לפני זה. עד שנקבל את פירות החינוך זה יקח דור שלם).

-   בעיית הנוער בארץ אחרי המלחמה. היתה לו הרגשה גרועה וטענות רבות נגד ההנהגה המדינית והצבאית. כיום עדיין מתלבט, אך הרגשתו משתפרת. סופר על פגישתי עם 400 בוגרי שמינית של תנועת המושבים מיד לאחרי המלחמה והשאלות שנשאלו בפגישה זו (התעניין מאוד בנוער ובמצבו. מודאג מהמוראל שלו. לדעתו, הבעיה היא המנהיגות. מתמצא בבעיות).

-    הסיפור על ויליאמסבורג וז'אמסטון בהשוואה לירושלים העתיקה והכותל המערבי - סיפור אמיתי שקרה לי בשנה שלמדתי בארהייב, ועיקרו השואת ההיסטוריה והמסורת האמריקאית לשלנו (עירני מאוד והתפתחה שיחה סביב נושא זה ,שגלשה לניתוח יחס האמריקאים להיסטוריה שלהם).

-    האם ליהדות העולם איכפת מישראל? (ודאי שאיכפת. יהדות העולם תרמה לישראל בהרבה תחומים, אך לא מקבלת מספיק מירושלים. ישראל אינה מקרינה מאורה ומגדולתה לתפוצות העולם).

-    האם השתנו לאחרונה יחסינו עם ארהייב ולמה? (אכן השתנו. השינוי הוא כתוצאה ממדיניות ירושלים ומעמדתה. הזכיר את בן-גוריון באימרה: לא חשוב מה אומרים הגויים - חשוב מה עושים היהודים. ניכסון היה נשיא חזק וטוב לנו. מה שעשו לניכסון היה 'ציד מכשפות').

-   איך הוא צופה את מערכת הבחירות הקרובה בארהייב? האם היא תהיה חריפה ומורכבת? מי ייבחר? מה סיכוייו של פורד להיות נשיא תקופה נוספת? (מערכת הבחירות של שנת 76 בארהייב תהיה חריפה ומסובכת. לאף אחד אין מועמד שהינו פייבוריט. קנדי יגיש מועמדותו, לדמוקרטים יש רק שניים טובים מבחינתנו - ג'קסון והמפרי. המפרי הוא אולי הטוב מכולם לנו. לפורד יש סיכויים להיבחר שנית. מה שיקבע את גורלו זה המצב הפנימי בחודשים האחרונים שלפני הבחירות. האמריקאי ברחוב מושפע בעיקר מזה. אם פורד לא ישתולל בנושאי הכלכלה, המיסים ומשבר האנרגיה - הרי סיכוייו להבחר שנית - טובים).

-    מה דעתו על ההסדר החדש עם מצרים? (ההסדר לא טוב, אסור להחזיר את הנפט באבו- רודס. זו היתה טעות. נפט זה לא חתיכות מדבר. אין אפשרות לאגור נפט. נפט זה נוזל ואי- אפשר לדחוס אותו כמו חומרים אחרים. רק מצביאי הצבא יכולים וזכאים לקבוע מה שאפשר להחזיר. המדינאים לא מבינים בזאת. ולא - יצטרכו להלחם על זה שנית. אין להם שום זכות להחליט מה להחזיר. ההסדר הוא חתיכת נייר ללא ערך. רק העובדות בשטח חשובות. איפה נשמע דבר כזה שמדינה מנצחת מבקשת ומציעה לאויבה לקחת את השטחים בחזרה?)

-    האם לדעתו האויב שלנו חזק? (שלילי. צבאות ערב אינם מאורגנים. יש כמות אך אין איכות מספקת. אם סוריה תילחם, מצרים תעזור לה; אל לנו להשלות את עצמנו בעניין זה. עוד נצטער שהחזרנו את הנפט).

-    האם תהיה עוד מלחמה באזורנו? (ברגע שהערבים יוכלו, הם יתקפו. צריך היה ללכת על קהיר ודמשק. מדוע לא עשו זאת? היה צריך לעשות זאת אפילו ללא אישור הממשלה. זו שעת חירום והיתה זו חובה מוסרית להמשיך ולתקוף את ערי הבירה. מדוע אריק שרון לא המשיך לקהיר? הרי הוא היה 100 קיימ ממנה! אלה סתם סיפורים שלא היה לו דלק. הרי בדרך היה מספיק דלק מצרי המיועד לכוחות המצריים והוא היה יכול להשתמש בזה. האם אתה טסת פעם על קהיר? אחרי שעניתי שכן ותיארתי לו קצת איך העיר נראית, לא עזב אותי במשך כמה דקות וטען: מדוע לא לקחתם מטוסים וכבשתם את קהיר? מדוע לא הפתעתם אותם? אם אתם מפתיעים, אז לא חשובה הכמות, אך אם נותנים להם להמריא ראשונים הרי שהכמות משחקת. חיל-האויר היה צריך לטוס ישר לקהיר ולכבוש אותה אפילו לזמן קצר, ואז הכול היה נראה אחרת).

בפגישה המקדימה לכינוס ג' תמוז תשע"ב עם הרב זמרוני ופרופ' קאליש.

-    מה דעתו על ביקור סאדאת שהגיע היום לארהייב ולנושא הרכש? (סאדאת יקבל מה שהוא יבקש. בעניין הזה משחקות מלבד ארהייב גם רוסיה וסין. האמריקאים מפחדים ממשבר האנרגיה ומעונינים בעולם הערבי. אינו מבין מדוע אנחנו שמחים על כל מטוס או מיליון דולר שהאמריקאים נותנים לנו. על כל מטוס שאנו נקבל, יקבלו הערבים לפחות שניים (סאדאת וחוסין!) ועל כל מליון דולאר שלנו הם יקבלו כפול).

-   סיפור תקיפת דמשק (המטכייל ומפקדת חיל-האוויר תוך סיכון ותכנון מסובך, על מנת שלא לפגוע באזרחים) במלחמת 'יום הכיפורים' תיאור כללי של התכנון והביצוע תוך הדגשת המיוחד בתקופה זו, ואולי אין למקרה זה אח ורע בכל תולדות ההיסטוריה הצבאית (האזין ברוב קשב. השפיע עליו מאוד. טען שבפעם הבאה אנחנו מוכרחים להפתיע. אסור לחזור על אותה שגיאה מספר פעמים רצוף. אפשר לחזור על הפתעת 'מלחמת ששת הימים' חייבים לכבוש את קהיר ודמשק ולהכתיב תנאים).

-   סיפור הטרגדיה של זוריק שנהרג במלחמה ואודי שמת שנתיים אחריו. שאלתי את הרב איפה האלוקים שלו, ואם יש כזה מדוע הוא מתאכזר כל-כך למשפחה אחת? התעקשתי שיגדיר המקרה ויודה אם אינו מחריד במיוחד. אמר, שאכן המקרה קשה ומחריד. אמר, שמי הוא שישפוט את מעשי האלוקים, הרי הוא בן 73 וכל יום מוסיף ללמוד ולהיות יותר חכם, ואלוקים הרבה יותר חכם מכולנו. אסור לשפוט דברים לפי ההווה בלבד; חייבים לראות את כל המערכת, כולל העבר והעתיד. ייתכן שמותם של זוריק ואודי הציל ויציל חייהם של רבים אחרים. חזר לנושא זה מספר פעמים בהמשך השיחה).

-    האם מפקדים בכירים בחיל-האוויר צריכים לטוס גיחות מבצעיות במלחמה? הסבר קצר על הדילמה שבעניין מבחינה עקרונית ותיאורטית (במלחמת 'יום כיפור' היו צריכים לטוס. עקרונית, זה תלוי במצב ויש לשקול בהתאם. לא צריך לשאול, כי יש מצב שהממונים לא יכולים להגיד כן, אבל בלב הם שמחים שהדבר מתבצע. בדיוק כמו במקרה של ההמשך לכיוון קהיר: אם אריק היה ממשיך ולא שואל, הממשלה היתה מרוצה; כשביקשו אישור - לאף אחד לא היה האומץ לתת).

-    מה דעתו על מלחמות היהודים ביהודים? האם אדם שמאמין ביכולתו ובכושרו צריך לעשות למען זה משהו או חייב להיות פסיבי ולתת לחברה לשפוט? (מלחמות היהודים הורסות כל חלקה טובה. אדם שמאמין בכושרו חייב לעשות למען זה ולא להיות פסיבי, כי זה נושא ציבורי חשוב, זה לא נושא פרטי שלו. אם יימצא מישהו מוכשר יותר - הרי הוא ייבחר).

-   איך אפשר לאתר בשעת רגיעה את הלוחמים העתידים להצטיין במלחמה? הסבר קצר על ההתלבטויות שיש לי בעניין זה שנים רבות (תפקיד זה מוטל על המחנכים והמפקדים. אפשר לעשות כמו רוסיה, ששלחה את מפקדיה למלחמות של אחרים (ספרד, אפריקה...), על מנת להתבונן בביצועיהם ולהכשירם למלחמותיה שלה).

-    האם הוא מפחד לחיות כיהודי בברוקלין? (אכן, כמו שלוחם, בעת מלחמה, מבצע באומץ ובדבקות - כשהוא הולך לבד ברחוב כל יום הביתה הוא לא חושש לחייו, כי אלוקים יודע מה הוא עושה ומה זה טוב. הוא מאמין שאלוקים יעשה את הדבר הנכון והוא מוכן לכל גורל וקורבן)

-    מדוע אינו עולה לארץ? הרי אדם בעל שיעור-קומה כשלו יכול להשפיע רבות על כל המתרחש בה, לפחות מבחינה רוחנית? אמרתי ששמעתי על כך הסברים וששאלה זו מעסיקה רבים בארץ. כמו-כן ציינתי שלא התכוונתי לשאול את השאלה מראש, אך מאחר שאנו יושבים כבר כשעתיים והשיחה הפכה ידידותית, הנני מעז ומאוד מעונין לשמוע הסבר ישירות ממנו. חשב קצת ואמר, שלמרות שזה לא תורם לשיחתנו ולא כלום, יתן ההסבר. טען, שאם היה יושב בארץ, היה מוגבל אובייקטיבית בהשפעתו על יהודי התפוצות. לדוגמה, אפילו בטלפון אי-אפשר לדבר מתל-אביב למוסקבה.

ציין ,שאפילו את שיחתנו הנוכחית לא היינו יכולים לנהל בחופשיות אם היתה נערכת בתל- אביב. בניו-יורק עומדים לרשותו כל האמצעים לסייע ולהנהיג את מאמיניו בכל רחבי העולם.

 

נושאים שהרב העלה ביוזמתו במהלך הפגישה:

-    חשיבות קיום המצוות. ביקש ממני לפחות להניח תפילין. טען, שאם האנשים יידעו שמפקדיהם ומנהיגיהם מקיימים המצוות, יעשו כך גם הם. סיפרתי על מדורת לייג בעומר עם חסידי חבייד, מבצע 'שבע ההקפות' בשמחת-תורה, הדלקת נרות בימי שישי בבית, ביקור ביום כיפור בבית-הכנסת וכו.'

-    יש לנו בעיות איכות נגד כמות. חשוב לקיים מצוות ולהתפלל. זה לא מספיק ולא במקום התעצמות. חייבים להיות חזקים ולהרתיע את האוייב.

-   ביקש שאספר לו על חיי הפרטיים. רצה לשמוע על האשה והילדים והתעניין במיוחד בצורת החיים בבסיס ובקשיי חינוך הילדים במסגרת כזאת. טען, שלא טוב לחנך ולגדל ילדים בבסיס צבאי. אפילו אם נגדל פרחים ונשתול דשאים, עדיין הם יהיו בצל המטוסים. כיצד אנו רוצים לחנכם לשלום אם הם גדלים באווירת המלחמה! הסברתי לו את בעיית הכוננות וחשיבותה. לא קיבל וטען שהדבר ניתן לפתרון על-ידי תורנות של אנשי השיכון בבסיס. יש להוציא את המשפחות מהבסיס ולשכנם ביישוב האזרחי הקרוב. בעיית האזעקה המהירה יכולה להיפתר על-ידי חידושי הטכנולוגיה.

-   באמצע השיחה נראה כאילו חושב על משהו אחר והציג את השאלה הבאה: איך תיראה מדינה שכולה בסיס צבאי, עם כמה מאות מטוסים ופצצות עליהם, שתפקידם רק להשמיד ולהרוס? עוד אני מפענח את החידה ומתכונן לנסח תשובה כלשהי, המשיך הרב והסביר שמדינה כזו (למרות שאין הדבר מציאותי) תיראה לכולנו כמדינת מרצחים ופיראטים, שמשימתם הרג והרס בלבד. אך אם נדע שמאחורי בסיס כזה יושבות ערים כמו תל-אביב וירושלים, ורק בזכות אותו 'בסיס' נמנע האויב מלתקוף ערים אלה, ייראה לנו כל הדבר אחרת

לגמרי. בזאת חזר פעם נוספת לנושא זוריק, שזה המשל המתאים לעניין. גם במקרה זה וגם בטרגדיה של זוריק ואודי אסור לשפוט רק את ההווה אלא את כל המערכת בעבר ובעתיד.

-   טען שחיל-האוויר משמש גורם מכריע במלחמה ונצחונו חשוב יותר משל כוחות אחרים. בפעם הבאה צריך יהיה לטוס לקהיר ולא להסס. יש להקפיד על נושא האיכות.

-   אריק שרון לא היה צריך להיעצר. ביקש להסביר לו מה חשבה גולדה מאיר בהחלטותיה במשך המלחמה) כמובן שעניתי שאיני יודע ומי אני הקטן שאתן לו הסברים מסוג זה). יגאל אלון, אפילו שהיה גנרל, נחלש. מקווה שהעובדה שרבין היה מצביא צבאי תסייע לו בהחלטותיו.

-   אסור להחזיר בשלבים. הערבים יתקפו ברגע שיוכלו. לא צריך להתרגש ממדיניות הערבים.

-   ההנהגה היום גרועה. הכול תלוי בירושלים .חייבים להיות חזקים ולהרתיע את האוייב. רמת המנהיגות היא הדומיננטית.

-   טען שהאמריקאים מפחדים ממשבר האנרגיה .פורד חלש. קיסינג'ר הוא שר החוץ של אמריקה ולא של ישראל. הוא עושה רק מה שהוא חושב שטוב לאמריקה. אנו רוצים לשמוע כל הזמן קומפלימנטים בצורת גוד-בוי. הכול שטויות ,לדעתו. למרות שבמלחמת 73 ניצחנו ניצחון צבאי אדיר, המנהיגות הפוליטית לא ידעה לנצל זאת ובזבזה את הנצחון. כך קורה כל פעם, בכל מלחמות ישראל. גם בן-גוריון, למרות שהיה חזק, החזיר את סיני ב-1956. זו היתה טעות, איך יתכן שאנו מנצחים ולאחר מכן מבקשים את האויב לקחת את השטחים בחזרה?

בתמונה: הרב זמרוני עונד דגלון לרן פקר (תמוז תשע"ב).

-   לקראת סוף השיחה הפך להיות מאוד חביב ולבבי. חייך הרבה. השיחה הפכה ידידותית וללא שום מגבלות או מעצורים. רק פעם אחת נראה מאוד לא שבע-רצון. זאת, כששאלתי אותו מדוע אינו עולה ארצה. שינה את ארשת פניו ושאל מדוע זה חשוב לי ומה זה משנה לנושא שיחתנו. הסברתי מדוע שאלה זו חשובה לי במיוחד. חשב ונתן לי הסבר של כ-10 דקות בעניין.

-   במשך כל זמן הפגישה לא הסתכל הרבי אפילו פעם אחת בשעון ולא שם לב לפתיחות הדלת ולזמזומי הזמזום של מזכיריו, שלקראת הסוף נראו באמת לחוצים (הפגישה תוכננה לרבע שעה ובחוץ היה תור ארוך להמשך הלילה. אני הייתי באמצע התור. נכנסתי בשעה 10:25 בערב ויצאתי ב-12:45 בלילה).

נפרדנו בלחיצת יד לבבית וברכה, כשהרב מזמינני לבקרו בכל פעם כשאהיה בניו-יורק ולספר לו מה השתנה ממועד שיחתנו הנוכחית.

 

סיכום:

היתה זו חוויה רוחנית מרשימה, שיכולה להשתוות אך ורק לחוויות הטיסה על אף-15 (כמובן בתחום אחר). היה מעניין להימצא זמן ניכר יחסית במחיצתה של אישיות נעלה ובהחלט יוצאת דופן, המקרינה מאורה וסוחפת אותך אחריה. בעיני רוחי הצטיירה לי תמונה שונה של הרבי מליובאוויטש, ולכן אולי התרשמתי עמוקות מבקיאותו בשטחים שונים ומגוונים (כולל חילוניים) ומלבביותו הטבעית והכנה.

 

רן רונן (פקר)

מפקד

 

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...