האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה

הלכות שבע מצוות בני נח בארגנטינה

בני נח

מערכת האתר 206 צפיות 0

הלכות שבע מצוות בני נח בארגנטינה

בני נח בבואנוס איירס מקבלים הספר שבע מצות השם בספרדית. בבית הכנסת הגדול פאסו הרב אריאל גרויסמן מנהל מרכז ללמודי בני נח noajidas.org

= = =

שאלה:

השאלה למה לא לעשות זאת באולם תרבות עירוני או בית תפילה מיוחד עבורם.. למה בבית הכנסת? לא?

 תשובה: 

א. היה הקלטה של הרב נוטיק שסיפר שיחה של הרבי בנושא. הנקודה העיקרית זה שידעו שהיהודים מלמדים אותם וזה ידאג שמי שלמד 7 מצות תמיד ישמור על העם היהודי. וידבר רק טוב..

ב. בית כנסת הינו בית מקדש מעט שבו היתה עזרה לבני נח כדברי הנביא -כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים.

 ג. יחד עם זה, באם אפשר, עדיף שיהיה מקום או מרכז מיוחד לבני נח. כך הורה לי הרב פייגעלשטוק, מו"ץ דק"ק אנ"ש ארגנטינה. (אריאל גרוסמן). 

 

מתוך שו"ת "מראה הבזק" בעניין תפילת בני נח.

שאלה

האם אישה שיש לה גדר של גר תושב (דהיינו אינה מתגיירת אך רוצה לשמור שבע מצוות בני נח) יכולה להתפלל כיהודיה? היא מחפשת דרך להתפלל לקב"ה ללא "עזרים", ולכן האם מותר לה להתפלל עמנו בשבתות וכו'?

 

תשובה

מותר לגוי להתפלל ולברך ברכות הנהנין, והוא אף מקבל על כך שכר; ואם הוא מתפלל לשם צורך מסוים הוא אף מחויב בכך(1), וישראל עונה "אמן" על ברכותיו(2).

גוי המקיים שבע מצוות בני נח יכול להיכנס לבית כנסת ולהתפלל עם ישראל(3).

אל לגוי לומר בתפילתו דברי שקר, כגון ברכת "שלא עשני גוי", "אלוקי אבותינו" או לברך ברכות המצוות(4).

רצוי לידע את הציבור(5) באיזשהו אופן (לא פוגע) שהמתפלל  אינו יהודי, הן מצד חשש חתנות והן על מנת שלא יצרפוהו לדברים שבקדושה וכד'.

_________________

 

1)  "אגרות משה" (או"ח ב סי' כה).

2)  רמ"א (או"ח סי' רטו סע' ב), ועיין ב"משנה ברורה" (שם ס"ק יב), שדן בשאלה אם זה חיוב או רשות.

3)  עיין בשו"ת "במראה הבזק" (ה תשובה פ), שם נפסק שמותר לגוי להיכנס לבית כנסת, בקל וחומר מהר הבית, שאליו נכנסים גויים עד החיל (משנה כלים פ"א מ"ח), וכן על-פי הפסוק: "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים" (ישעיהו נו, ז); אלא שבשו"ע (או"ח סי' נה סע' כ) נפסק בשם "יש אומרים" (הוא מהר"י אבוהב בשם הירושלמי ובשם רב אחא, ובירושלמי שלפנינו אינו מופיע) שעכו"ם מפסיק את הצירוף למניין. ואף-על-פי ש"מגן אברהם" (שם ס"ק טו) טוען שמדובר בעבודה זרה עצמה ולא בגוי, עיין ב"שערי תשובה" (שם ס"ק ח) שהביא בשם "בית דוד" שגם גוי מפסיק, וכן פסקו "אליה רבה" (שם ס"ק יח) ו"משנה ברורה" (ס"ק סה). ובשו"ע בהוצאת מכון ירושלים הגרסא היא "גוי", ונכתב שם ששונה לעכו"ם מפני הצנזורה.

ואין לומר ש"סתם ויש אומרים הלכה כסתם", כיוון שבשו"ת "שבט הלוי" (א סי' כז) מבואר שכאן הסתם אינו חולק על ה"יש אומרים", אלא ששכיח ששו"ע מביא דעה שלא נמצאה במקום אחר בתור "יש אומרים" אף שאין מחלוקת, וכן כתב "כף החיים" (שם ס"ק צה), וכן משמע מסתימת הפוסקים שהביאו זאת להלכה.

ועל-פי זה פסק בשו"ת "שבט הלוי" (ב סי' נט ס"ק ג) שאל לגויים להתפלל יחד עם יהודים בבית כנסת; אך עיין בספר "בית דוד" (סי' לב) שכתב שגוי מפסיק דווקא כשהמברך והשומע אינם נמצאים באותה רשות (וסברתו היא שישנם ב' עניינים בדבר שבקדושה: צירוף לעשרה – שהוא דווקא באותה רשות, והיכולת לענות עם הציבור – שזה גם ברשות אחרת, וגוי יכול להפסיק רק את היכולת לענות כשאין צירוף לעשרה, אך את הצירוף לעשרה אין אפשרות להפסיק), אך אם הם באותה רשות אין הגוי מפסיק. אמנם מדברי "שבט הלוי" הנ"ל משמע שאינו פוסק כך, וגם לפי "בית דוד" אישה שבאה להתפלל בעזרת נשים (שהיא רשות אחרת) היא מפסיקה, ולכן היה מקום לומר שצריך להושיב אותה מאחור, אך לדעת הגרז"נ גולדברג פשוט שגוי המקיים ז' מצוות בני נח אינו מונע מהשכינה לבוא (וגם תשובת "שבט הלוי" עוסקת בנוצרים הבאים לבית הכנסת, ואין מכאן ראיה למי שקיבל על עצמו לשמור ז' מצוות בני נח).

4) עיין ברמב"ם (מלכים פרק י הל' י) ובתשובות הרמב"ם (מהד' פריימן קמח) ולעומתה ברדב"ז (שם) שמותר לגוי לעשות מצוות על מנת לקבל שכר, אך בתנאי שעושה זאת בתורת מי שאינו מצווה ועושה. עיין דיון בכל הנושא לעיל בתשובה כח ולקמן בתשובה ל ובעיקר בהערה 5. ועיין ב"דברות משה" (קידושין סי' מה ענף ב), הסובר שבכל מקרה אל לגויים לברך על כך. ואמנם בקונטרסי שיעורים על קידושין לרב גוסטמאן (סי' כ) רצה לומר שגוי יכול לברך על מצווה שמותר לו לקיים, אך מהספק לא יצאנו, ולכן יש מקום להורות לו שלא לברך, ורק במקום צורך גדול – כגון גוי העומד להתגייר ולשם כך לומד לברך – ניתן לסמוך על כך. עיין גם לעיל תשובה כח סוף הערה 5.

בהקשר לביטויים בעיתיים אחרים, כגון "אלוקי אבותינו" או "שלא עשני גוי", דעת הגרז"נ גולדברג שלא יברך, ויש לכך ראיה משו"ת רמב"ם (סי' רצג), וכן פסק בשו"ע (או"ח קצט ד וסי' נג יט) המורה לגר שיכול לברך במטבע הזה כיוון שנכנס תחת כנפי השכינה והוא נחשב כבנו של אברהם אבינו; אך מכאן ראיה למי שלא נתגייר שאינו יכול לומר בנוסח הזה, ויאמר "אלוקי אבות ישראל" במקום "אלוקי אבותינו", "שעשית נסים לעם ישראל" במקום "לאבותינו" וכד', עיין במשנה ביכורים (פ"א מ"ד) ובתשובת רמב"ם (שם).

5) כך משמע מדברי המאירי (סנהדרין נח ע"ב ד"ה בן נח). הסיבה שאסור לגוי לשבות היא "מפני שבני אדם סבורין עליו שהוא משלנו מתוך שרואים אותו יודע, ויבואו לטעות אחריו".

 

 

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...