האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה

מיוחד • הסיפור המלא של הצלת ישיבת חב"ד ליובאוויטש בצפת

נפלאות הגאולה

אתר הגאולה 720 צפיות 0

מיוחד • הסיפור המלא של הצלת ישיבת חב"ד ליובאוויטש בצפת

מה סוד ההצלחה המסתתרת מאחורי הקלעים? מסתבר שלכל אורך הקמפיין הורגש במוחש כי הרבי מוביל אותו יד ביד עם הנהלת הישיבה • איך כל זה קרה, ובזמן כל כך קצר? הקמפיין המהוקצע והאהבה שרוחשים האלפים לישיבה בצפתכמו אל ביתם, וגלריה מיוחדת מהחגיגה • מתוך שבועון "בית משיח" לשבוע פרשת יתרו חודש שבט תשע"ח.

24,303,373 ש”ח – זה הסכום המדויק שנאסף עד לשעה 10:00 בדיוק של יום ראשון השבוע, במסגרת הקמפיין הגדול מאז ומתמיד לטובת הצלת בניין ישיבת חסידי חב”ד ליובאוויטש צפת. 5392 תורמים נחלצו חושים כדי לקנות את הבניין ולרומם את ישיבת חב”ד הגדולה בעולם. זו הייתה התגייסות מעוררת השתאות של קהל בוגרים אוהב, כלל אנ”ש ובראשם רבני חב”ד, שנחלצו כדי להסיר את סכנת הפינוי של הישיבה.

בשבועיים שחלפו עקבו אלפי משפחות אנ”ש מכל רחבי העולם, מתוך דריכות ודאגה, אחרי קמפיין ההצלה של הישיבה. עם צלצול פעמון הסיום, נדהמו הכל לגלות כי נשבר שיא היסטורי בעולם החב”די ואף מחוצה לו, אחרי שהצליחו באמצעות גיוס המונים להגיע ליותר מ–24 מיליון ש”ח.

אין זה סוד שאינפלציית הקמפיינים לגיוס כספים שפרצו בחמש השנים האחרונות, גרמו להחלשת התרומות בשנה האחרונה וספגו מכה מחוסר היענות מהציבור. מוסדות רבים קיוו לגייס כספים בדרך זו, אך משפחות אנ”ש שי’, לדאבוננו, כיסם אינו מותאם לגודל הלב הרחב והרצון לתת ולתת…

אחרי שוך חגיגות השמחה, ביקשנו לבדוק מה עומד מאחורי ההצלחה העוצמתית – הן בהיקף הסכום שנאסף, ובעיקר: בסיפורים של האנשים שנרתמו בכל לבם ונפשם מתוך אהבה וגעגועים לישיבה; זאת לצד סיפורים אמונה ו’אגרות קודש’ נפלאים שליוו את כל מערך הגיוס המדהים הזה.

השוטרים היו עצובים

המערכה סביב הבעלות על בניין הישיבה נמשכה בדממה למעלה מעשור והתגלגלה בין הערכאות השונות, עד לפני כחודש ימים, כאשר הכל צף באחת: “ישיבת חב”ד צפת תפונה בכוח”, זעקו הכותרות בכלי התקשורת המקוונים. הפעם זה היה רציני.

בתי המשפט המחוזי והעליון אמרו את דברם נגד הישיבה, ואגף ההוצאה לפועל קבע תאריך פינוי: ג’ בטבת תשע”ח. משטרת ישראל נערכה בכוחות מתוגברים לפינוי מאות תלמידי התמימים וחפציהם.

“אני זוכר את הרגע שאחד מהנהלת הישיבה, נכנס לחדר האוכל והודיע ‘חבר’ה, תתחילו לארוז את הציוד, מפנים אותנו מפה!”, מספר הרב יהודה דישראלי, מנהל הרכש והמטבח בישיבה. “לא יכולתי לעלות כזה תסריט בראש. התיישבתי לכתוב לרבי מלך המשיח שליט"א ובתוכן המכתב נאמר: ח”ו לעלות על דל שפתיו ולהזכיר על דבר עזיבת המקום, ויתעניינו אודות רכישת השטח”.

“ההיערכות המשטרתית לקראת הפינוי, היה ממשי, ה’ ישמור”, מספר לנו הרב אליעזר וילשאנסקי, כפי שמעיד המקרה הבא: “בימים הראשונים של תחילת קמפיין ההצלה, יצר עימי קשר אחד השוטרים בתחנת משטרת צפת וביקש להעניק מכיסו הפרטי תרומה נכבדה של אלף ש”ח עבור הישיבה. לשאלתי מה לו ולמצוקת הישיבה?! השיב לי כך:

“כאשר יצא הצו מאגף ההוצאה לפועל, קיבלנו שוטרי משטרת צפת תדרוך, ואף החלו אימונים לקראת פינוי מאות תלמידי הישיבה. אף אחד מהשוטרים – כולל מפקד התחנה עצמו – לא רצה בכך, אך מתוקף תפקידנו היינו מוכרחים להיערך לכך ברצינות הראויה ח”ו.

“עכשיו אני וחבריי למשטרה כל כך שמחים שהגעתם להסדר רכישה; החלטתי אפוא להעניק את התרומה הזו כהודאה לריבונו של עולם על כך שפינוי הישיבה ירד מסדר היום!”

באותם ימי לחץ ואי–וודאות, התיישב הרב אשר גרשוביץ, המכהן כ’משיב’ בישיבה, לכתוב לרבי מלך המשיח שליט"א על המצב הלא–פשוט. התשובה שקיבל באמצעות ה’אגרות קודש’ (חלק כ’ עמ’ שח) הרגיעה את רוחו וצפה את העתיד: “יהי רצון שבקרוב ממש יקוים היעוד שיהפכו עניני חורבן לענייני בנין, וכמו שנאמר והפכתי אבלם לששון”.

פעולות חרום והצלה

בערב עשרה בטבת, הודיע ראש הישיבה הרה”ג הרב יוסף יצחק וילשאנסקי, כי סכנת הפינוי עוררה גלים רבים, ובחסדי שמיים הושג הסכם מול הבעלים החוקיים. דא עקא, הישיבה נאלצה לקחת על עצמה לגייס את הסכום האסטרונומי הנדרש, 24 מיליון ₪, עד י”ב שבט. חודש ימים בלבד. מדובר בחלום.

כבר למחרת, מוצאי עשרה בטבת, התאספו בהתראה קצרה כמאתיים בוגרים לאסיפת חירום לטכס עצה ולבחון דרכי המשך למאבק להצלת הישיבה, ואף הרחבתה במבנה קבע. הבוגרים יצאו חדורי מטרה להירתם למען הצלת והצלחת הישיבה ברגעים הגורליים הללו.

פן נוסף להצלת הישיבה שייך ללא ספק להירתמותם של רבני הישיבה שהתמסרו לעניין.

תוך שבוע ימים עלה לאוויר קמפיין הצלה מהוקצע להפליא. בכל קהילות ומוקדי חב”ד נתלו שלטים ופוזרו עלונים מרשימים שהציגו את סכנת הפינוי המיידי של הישיבה, לצד ההזדמנות הנדירה שנפלה בידי הישיבה לרכוש את הבניין ואת השטח מסביב. בפני כולם הוצג הקונספט הגאוני של ה’מטר’. כך התחוללה מהפכה תודעתית שהבהירה את המצב הקשה של הישיבה – בצורה שלא היה לה אח ורע.

בשלב זה התעוררו הרגשות העמוקים של תלמידי הישיבה ובוגריה, רגש של ‘הכרת הטוב’ מצדם עלה במלוא עוצמתו. רבים מהם חייבים לישיבה את חייהם הרוחניים, ואהבתם לישיבה היא כאהבת אדם את ביתו, לא פחות. רבים מהם לא הסתפקו בתרומתם העצמית, אלא ביקשו לרתום רבים אחרים. ללא ספק, אהבה זו היא אחד הצדדים הייחודיים שיש לבוגרי הישיבה בצפת, מה שבהחלט יכול לשמש כהסבר להצלחה האדירה.

כך היה לדוגמה עם ר’ יעקב הלל מקהילת חב”ד לוד, שביקש ברכה מהרבי לקחת על עצמו אחריות להתרים את אנ”ש בסביבתו, למרות שיש לו מחויבויות נוספות. במכתב ארוך הקולע למצב הישיבה, התעודד לפעול (ח”ו, עמ’ ר):

המוסדות הק’ דליובאוויטש: מרכז הישיבות תומכי–תמימים והמוסדות העומדים תחת הנהלתו; מרכז לעניני חינוך והמוסדות העומדים תחת הנהלתו, מצבם הכספי רעוע למאוד, ומעמיד, ח”ו, בסכנה את קיומם.

הצלחה אלקית חופפת על מוסדות אלו מיום הוסדם, ועדים אנחנו למחזה האלקי – הפרחת והתפשטות של המוסדות, הנושאים פירות ופירי פירות, שהם נרות להאיר לאחינו בני ישראל בכל מקומות מושבותיהם; אבל ביחד עם זה הנה המוסדות נתונים עתה במשבר כספי חמור הנוגע בעצם קיומם.

המצב הזה מכריח לחפש מוצא כסף יוצא מן הכלל, והוחלט לסדר בשיקאגא מגבית – עמוירדזשענסי [חירום] – מאוחדת עבור המוסדות דליובאוויטש הנ”ל.

בידעי יחסם של אחינו בני ישראל בשיקאגא בכלל ואנ”ש דשיקאגא בפרט למפעליו הכבירים של כ”ק מו”ח אדמו”ר זצוקללה”ה נבג”מ זי”ע, וחפצם הפנימי לבוא לעזרת המוסדות אשר יסד, תקותי אשר גם עתה יושיטו יד עזרה ויד נדיבה למלאות מחסורם הנורא.

על כל אחד ואחת מאנ”ש בשיקאגא מוטל החוב והזכות להשתדל בעזר זה, הן בהשתתפותו בעצמו בסכום יוצא מן הכלל, והן בהשפעתו על כל מכיריו ומיודעיו בזה, לסייע על ידי זה להצלחת המגבית, ולאפשר את קיומם של המוסדות והתפתחותם על להבא, להגדיל תורה ביראת שמים ולהאדירה.

וכבר מובטחים כל המסייעים והמתנדבים, אשר מצות צדקה גדולה זו תמשיך, עליהם ועל כל בני ביתם שיחיו, ברכות השי”ת בהמצטרך להם, בבני חיי ומזוני רויחי.

הדו”ש ומברכם ברוב טוב גשמי ורוחני.

המעניין הוא שאת המכתב הזה קיבל אברך נוסף, כפי שמספר הרב שימעל’ה פיזם, משפיע בישיבה:

“התקשרתי לאברך יקר בעל אמצעים שתרם ‘מטר’ לישיבה. אמרתי לו שבהתאם ליכולותיו הכלכליות, עליו לתת לכל הפחות 5 מטר… היה לו מאוד קשה לקבל את זה בתואנה שיש לו מחויבות נוספות עבור בני משפחתו המכהנים כשלוחים, ועוד… בי’ שבט הוא כתב לרבי וציין בפ”נ שהוא רוצה לתת לישיבה יותר, אבל זה קשה לו. אחרי שקיבל את המכתב האמור, נכנס ל’אורות דתוהו’ והחליט לתרום הרבה יותר ממטר”…

לבבות נפתחים וגם כיסים

יצויין כי רבני חב”ד בארה”ק אף הם נרתמו לעזרת הישיבה, וכל אחד מהם, מלבד תרומתו האישית, יצא בקריאה נרגשת לאנ”ש לפתוח את כיסם ולבם. ראשון הרבנים היה המרא דאתרא של חב”ד בצפת, הרב מרדכי ביסטריצקי, ואחריו החרו והחזיקו רבה של אילת הרב יוסף הכט, רבה של נצרת עילית הרב ישעיהו הרצל, רבה של קרית מוצקין הרב דוד מאיר דרוקמן, רבו של שיכון חב”ד בלוד הרב ברוך בועז יורקוביץ, רבו של נחלת הר חב”ד הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, רבה של קהילת חב”ד בביתר עילית הרב אשר לעמיל כהן, רב קהילת חב”ד בעמנואל הרב חיים קיז’נר, רבה של קהילת חב”ד ברחובות הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, רבה של קרית גת וראש ישיבת ‘תומכי תמימים’ בעיר הרב משה הבלין, ועוד.

בקמפיין השתתפו לא רק בוגרי הישיבה, אלא גם שאר אנ”ש שהבינו והרגישו שקיום הישיבה והצלחתה אינם ענין פרטי של חלק מאנ”ש, אלא של כל חסיד באשר הוא.

“יש לי חבר שמאוד מקורב לחב”ד”, מספר ר’ יונתן ברוך, “התקשרתי אליו וביקשתי ממנו שיתרום לישיבה ‘מטר’. הוא היסס ונבהל מהסכום, והסכים לתרום 200 ש”ח חד–פעמי לרגל י’ שבט. אחרי שתרם, כתב פ”נ לרבי. אחרי התשובה שקיבל, התקשר כדי לתרום ‘מטר’ (ח”י, אגרת ג’קז, מתורגם מאידיש):

אל כל אחינו בני ישראל חובבי ומוקירי תורה ומצוה ה’ עליהם יחיו. . לקראת החגיגה השנתית הבאה של מרכז הישיבות “תומכי תמימים” ליובאוויטש . . הנני שולח את ברכתי לכל עסקני הישיבה, מסייעים ותומכים, שתקוים בהם ההבטחה של “עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכי’ מאושר”. .

. . ולכן, במשבר הכספי הנוכחי של ישיבות תומכי–תמימים חוב קדוש לחזקן על–ידי תמיכה ביד רחבה, וגם להגדיל ולהרחיב את הישיבה וסניפי’.

אין להסתפק רק בסיוע לישיבת תומכי–תמימים “לשרוד”. מוכרחים לתת לה את האמצעים הכספיים להמשיך את הגידול וההתרחבות הטבעיים שלה, ככל דבר חי ששואף לגדול בהתמדה.

מובטחים אנו מכ”ק רבותינו הק’ זצוקלל”ה נבג”מ זי”ע, שכל אחד, איש או אשה, הנוטל חלק בהחזקת ותמיכת ישיבות ליובאוויטש יוצר בכך את הצנורות והכלים לקבל את הברכות האלוקיות וליהנות מהן בחיי היום יום. וככל שגדולה ההשתתפות כך גדלים הצנורות והכלים לפרנסה בהרחבה, נחת מהילדים וכל טוב גשמי ורוחני.

ראו במוחש כיצד הרבי מלווה באופן צמוד את הקמפיין הגדול והנדיר למען הישיבה.

אחד המתנדבים לשמש גבאי הצדקה של הישיבה, הציע לאברך פלוני לחתום על הוראת קבע למען הישיבה. אותו אברך מחזיק בגישה השונה מהגישה של הישיבה בצפת; הוא שייך למעגל חברתי אחר, יש לו טענות על הישיבה, ובאופן טבעי, לא מיהר לממש את ההצעה. התפתח דיון בגופם של דברים כאשר לבסוף הובן שלמרות כל ההבדלים החיצוניים, הרי במהות הפנימית, כולנו קשורים זה לזה ומהווים מציאות אחת. למרות ההסכמה, עדיין, הוא לא היה מוכן לתת לישיבה.

עברו 10 דקות והאברך חזר, “הרבי רוצה שאני אתרום”… מה קרה? התברר שיש לו מנהג קבוע ללמוד כל בוקר ענין מתורתו של הרבי, ובאותן דקות שחלפו, למד בלקוטי שיחות (חלק י’ עמ’ 258), “חסידות פעלה שכל חסיד היכן שלא ימצא וילך, הוא אינו בודד, כיון שהוא תמיד נשאר קשור עם חסידים . . תקוותי לקבל ממכם בשורות טובות בעניניכם הפרטיים וגם בענינים הכלליים, ובמיוחד ממוסדות החינוך ישיבת אהלי יוסף יצחק ובית רבקה, שזה נכלל בענין של הפצת המעיינות חוצה”.

כחסיד, הוא חש קשר ברור בין הדברים שבמכתב לבין תוכן השיחה שניהל כמה רגעים קודם לכן. הוא לקח את הדברים כהשגחה פרטית וכהוראה בעבודה, והוריד זאת למעשה בפועל.

אפיזודה מרגשת המלמדת על המסירות לישיבה, אירעה עם שליח הרבי ומנהל בית חב”ד ברישיקש שבהודו, הרב זוהר דוד, כאשר נשאל האם הוא כבר תרם ‘מטר’ לישיבה, השיב בחיוב ואמר: “את הסכום של הוראת הקבע לישיבה, עשיתי במקום הכסף שהייתי משלם עד כה עבור שדרוג תכנית ה’פרמיום’ בביטוח הרפואי שלי, מתוך אמונה שהתמיכה הכספית בישיבה תשמש כביטוח רפואי לא פחות טוב ואף יותר – עבורי ועבור בני משפחתי”…

גם הפעם, נדבות נשות ישראל בראש…

גם תפקידן של “הנשים הצדקניות” לא נפקד מהקמפיין, והתשובות של הרבי, גם שם, הדהימו להפליא.

דוגמה אחת מיני רבות, מספר הרב שניאור בורקיס, האחראי על גיוס המשאבים: “באחת משיחות הטלמרקטינג, נוצר קשר עם אישה שדחתה בנחרצות את בקשת התרומה באומרה שאין באפשרותה כעת לתרום. בחלוף מספר דקות התקשרה בחזרה, והפעם טון הדיבור השתנה לחלוטין. והיא ביקשה לתרום סכום נכבד מאוד. היא סיפרה כי אחרי שניתקה את הטלפון, כתבה לרבי בנוגע לעניין אחר, אבל התשובה שקיבלה באגרות קודש, לא הותירה בה צל של ספק (חכ”א, עמ’ קעז):

“מרכז הישיבות תומכי תמימים–ליובאוויטש”, אשר עבודתו והתפתחותו בארצות הברית התחילה על ידי כ”ק מו”ח אדמו”ר זצוקללה”ה נבג”מ זי”ע ובפקודתו – תיכף להתישבותו באמריקה בשנת ה’ש”ת, הנה ת”ל, ובזכות הוד כ”ק אבותינו נשיאנו הק’ זצוקללה”ה נבג”מ זי”ע, עשה פרי בהצלחה אלקית מופלגה, וכהיום הרי הרבה מאות תלמידים – כן ירבו – מישיבות אלו מכהנים פאר בתור רבנים, ראשי מתיבתות וראשי ישיבות, שובי”ם ושאר משרות קודש בקהלות חשובות בישראל. גם אלו מהתלמידים ומחונכי ישיבות תומכי–תמימים המתפרנסים באופן אחר – הנה על משמרתם במשמרת הקודש הם עומדים, לעבוד, כל אחד לפי מעמדו, ומצבו, בשדה הרבצת תורה ויראת שמים ולקחת חלק בראש בהעסקנות של חיזוק היהדות בכל מושבותיהם.

יחד הם הגדלת והפרחת המוסד גדלו ג”כ ההוצאות הכרוכות בכלכלתו לכל סעיפיו, עד כי בעת האחרונה נתרבו החובות ועלו למעלה ראש ומזעזעים את קיומו של המוסד ומכבידים במאד את הנהלתו והתפתחותו עזרה ממשית נחוצה בהקדם האפשרי.

והנני פונה בזה לכל חובבי ומוקירי תורה ומצוה בבקשה ודרישה כפולה ומכופלת לבוא לעזרת מרכז הישיבות תומכי תמימים – ליובאוויטש, ולתרום תרומת הקדש בלב נדיב וביד פתוחה, ולהשפיע גם על ידידיהם ומכיריהם בכיוון זה, בכדי להקל, על כל פנים במדה ידועה, את עול החובות ולתת את האפשריות לנהל עבודת המוסד להבא, בעזה”י.

ומובטחים אנו מחז”ל אשר גדולה זכות החזקת לומדי תורת חיים, דברי אלקים חיים, מקור חיים – להגן על כל העושים והמעשים ושיתברכו בכל מילי דמיטב, בבני חיי ומזוני רוויחי.

באיחול ובברכה אשר בעגלא דידן נזכה כולנו לראות בהרמת קרן התורה וקרן ישראל סבא ומלאה הארץ דעה את הוי’.

בוגר הישיבה ר’ יהודה גולן המשמש בתפקיד ניהולי במוסד “אור חיה” בירושלים, התלבט האם מתאים לשגר בקשת תמיכה לאלפי הנשים הקיימות במאגרי הטלפונים והמיילים של “אור חיה”. אך המכתב שקיבל מהרבי, לא הותיר בו צל של ספק (חלק כ”ב, אגרת ח’שסו, מתורגם מאידיש):

אף שכסף הוא דבר גשמי, כאשר יהודי נותן צדקה למטרה קדושה, כמו משכן או ישיבה, והוא נותן זאת כראוי: במלוא המידה, מכל הלב, בשמחה אמיתית ובהתלהבות – הוא מקשר זאת עם האש של נשמתו האלוקית, כך שאפילו דבר כזה פשוט וגשמי כמו כסף הופך לאש דקדושה, ומקבל את הכוח האלוקי של “כופר נפש”.

עבודת אגודת הנשים לסייע להשיג את ה”מטבע של אש” לטובת “תומכי תמימים”, צריכה לשאוב חיות מהשתתפות נשי ישראל בבניית המשכן, כאשר נשי ישראל הצטיינו במיוחד בהתמסרותן ובמסירות נפשן, ושימשו דוגמא חי’ לכולם”.

המחשה נוספת נוגעת ללב על הירתמות קהל הנשים, הוא של הגב’ שרה ליפש, אם לילד מיוחד, אשר יצאה מגדרה ופרסמה קריאה לתרום לישיבה, וכך כתבה ברגש רב: “זכינו ויש לנו תמים מיוחד… תמים שלצערנו מרוב שהוא מיוחד, לא זכה ללמוד בצפת… ועד ההתגלות גם לא יזכה ללמוד בצפת…

“אז החלטנו לתרום מטר לזכותו… יש מטר יש תורה! בזכות תורמים כמונו התמימים ימשיכו ללמוד ויהיה עוד מטר לזכות שניאור! הזכות של כולנו להתאמץ! כן להתאמץ מעבר לרגילות…

“יש מטר יש תורה – זה לא סלוגן, זו ההתגייסות כעת של כולנו”.

אל מוקד התרומות התקשרה אישה אחרת שביקשה להרים תרומה חד–פעמית על סך 300 ש”ח. הבחור עמו שוחחה, ניסה את מזלו וביקש ממנה לרכוש ‘מטר’ משלה, תוך שהוא מסביר ומפרט לה את נחיצות תרומתה עבור ההצלה של הישיבה.

כעבור מספר ימים השיבה בחיוב להצעה, תוך שהיא משתפת בסיפור שהתרחש עמה: “ביקשתי ברכה מהרבי על עניינים להם אני זקוקה, ובתשובה שקיבלתי, אישר את קבלת מכתבי – בדיוק בתאריך בו כתבתי את המכתב, ב’ שבט, ואף התייחס במפורש לקמפיין ההצלה (חלק י”ד, עמ’ שמא):

הנני בזה לאשר ברוב תודה קבלת מכתבו מיום ועש”ק בא, ב’ שבט, בצירוף הקצבת קרן הצלה עבור מוסדותינו הק’ אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש אשר בצפון אפריקה.

גם קראתי בנועם במכתבו אשר הגדילו בשנה זו הקצבת קרן הצלה לישיבותינו באה”ק ת”ו, ויהי רצון שיוכלו לקיים מעלין בקדש מדי שנה בשנה בעבודת קרן הצלה בכלל ובעזרתם לכל מוסדותינו בפרט, לא רק בהתאם למדת התפתחותם והתרחבותם, אלא בממדים גדולים יותר כדי לאפשר מדה יתרה של גדול ופריחה, שאין הדבר תלוי אלא באמצעים כספיים.

כיון שכל דבר גדול וקטן הכל בהשגחת הבורא ית’, ובפרט בענינים הנוגעים לתורה ומצוות כפי שהם מוארים בפנימיות ובמאור שבתורה, שאין לך דבר גדול מזה, הרי ראוי לציין אשר הקצבת קרן הצלה באה איזה ימים לפני יום ההילולא די’ שבט של כ”ק מו”ח אדמו”ר צדיק יסוד עולם, שעל שמו נקראים המוסדות הק’ בצפון אפריקא, בעל המוסדות הנושא רנה ותפלה בעד כל המשתתפים בעבודתו ותומכים במוסדותיו, ובפרט ביום הסגולה הוא יום ההילולא, אשר זכר כל העושים ומעשים בא לפניו.

ואשרי לכבוד תורתו וחבריו בהנהלת קרן הצלה וכל המשתתפים במפעלם הרם שזכו להיות מתומכי מוסדות של כ”ק מו”ח אדמו”ר, וכת”ר בפרט בתור מנהל כלכלי של קרן הצלה, אשר זכות הרבים תלוי בו ובהם, ומוסדות אלו הם הכלים והצנורות להמשיך ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם ובכל המצטרך להם ולבני ביתם שיחיו בכל מילי דמיטב בטוב הנראה והנגלה.

הילדים פתחו את חסכונותיהם

קהל נוסף שהפתיע בהירתמותו, הם תלמידי הישיבה בעתיד, “תינוקות של בית–רבן”… מתוך נתוני הקמפיין עולה כי למעלה מ–100 ילדים וילדות העניקו את תרומתם הצנועה לישיבה, ובסך הכללי רכשו כ–2 מטר במשכן הקבע של הישיבה.

מתוך אלה, עלה שמותם של השלוחים הצעירים מענדל’ה (8) ובערל’ה (6) בניו של השליח הרב יוסף יצחק קופצ’יק מלה–פאז שבבוליביה. הם מרוויחים כסף מאמירת תהילים בשבת מברכים ומשינון משניות בעל פה. הללו החליטו לתרום את כל כספם למען הצלת הישיבה בצפת.

“בכסף הזה הם תכננו לקנות מכשירי קשר”, מספר אביהם הרב קופצ’יק. “כששמעו על ההתרמה לישיבה, החליטו לתרום בהתחלה ‘חומש’ לצדקה. ובסוף הפתיעו אותנו בכך שהחליטו לתרום את כל כספם! ‘אבל לא יישאר לך כסף’, שאלתי את בערל’ה. ‘קודם אני מעדיף שיהיה את הישיבה ורק אחר כך אני אדאג לכסף שלי. לחסוך אני יכול תמיד, אז אני מעדיף קודם לתרום’…

“אחרי שתרם את כל כספו, אמר בערל’ה לאחיו הגדול מענדל’ה: ‘אני חייב דחוף להרוויח הרבה כסף’. ‘למה?’ התעניין האח. ‘כי אני רוצה לתרום הרבה לישיבה: לפחות איזה מטר’…

בתוך כך, משתף אותנו הרב שניאור בורקיס באנקדוטה נוספת: “אחרי שב”ה הצלחנו להגיע אל היעד, ניגש אליי יהודי ומספר לי בעיניים דומעות מהתרגשות, שהוא תכנן לקחת את בנו הקטן לטיול גדול בירושלים לו ציפה מאוד… אחרי שפורסם המצב הקשה של הישיבה, הילד פנה אליי ביוזמתו הבלעדית ובפיו בקשה: ‘אבא, את מלוא הסכום שהתכוננת לשלם עבור הטיול, תתרום לישיבה’”…

ובני ישראל רואים ישועות

ר’ ישראל א’ מספר: היה לי קושי לתרום את הסכום הגדול עבור ‘מטר’, ובכל זאת עשיתי מאמץ לשם כך. זמן קצר לאחר מכן, קיבלתי פתאום הודעה שבראשון לחודש הקרוב אקבל זיכוי מרשות המיסים על סך עשרת אלפים ₪, וכשאביא מסמכים מסוימים אקבל עוד 30 אלף ש”ח – וכל זה ללא שום הודעה מראש!!!

אברכים נוספים מספרים על יד ה’ שליוותה אותם. כך סיפר אברך נוסף: “אחרי שנתקעתי כלכלית באופן רציני, התלבטתי האם אני יכול לתת. היו מחברי ה’קבוצה’ שלי לשעבר שסיפרו על כמה ניסים אישיים שחוו בעקבות תרומתם, והחלטתי לקפוץ למים, ושה’ יעזור לי.

“לא אחשוף יותר מידי פרטים, אבל שבוע אחרי שהחלטתי לתת הוראת קבע לישיבה, קיבלתי ממקור בלתי צפוי הצעת עבודה מתאימה עבורי. ראיתי בכך סייעתא דשמיא”.

אברך נוסף מספר: “איך שהחלטתי להגדיל את הסכום, מישהו שהיה חייב לי כסף, ולא האמנתי כבר שאזכה לראות את הכסף בחזרה, החזיר לי את החוב. שפשפתי עיניים בתימהון…

מוסיף ומספר הרב סנדר וילשאנסקי: אחד מאנ”ש ברחובות, איש עסקים מבוגרי הישיבה, הסתפק איזה סכום לתת לישיבה ובסוף החליט לתת 5 מטר. כמה שעות לאחר מכן, סגר עסקה ממנה הרוויח בדיוק 30 אלף ש”ח – הסכום השווה ל–5 מטר שתרם עבור הישיבה…

כך מספר גם המשגיח בישיבה הרב אלעזר וילהלם: “אחד מבעלי העסקים של אנ”ש, רצה לתת ‘מטר’ אך התקשה בכך. אך אחרי שראה את ההתעוררות הגדולה, החליט לעשות זאת באמונה שלימה בקב”ה שאמר ‘בחנוני נא בזאת’…

“כעבור כמה ימים התקשר אליו בעלי הנכס של העסק שלו, ואומר לו שהנכס נמכר למשקיע אחר וכעת יהיה לו בעלים חדשים. עליו להתארגן אפוא בהתאם, ולהכין 12 המחאות לשנה הקרובה כדי שיוכל להעבירם לבעלים החדשים.

“במהלך השיחה החליט באופן לא מתוכנן לבקש הנחה. ‘אם בין כה אתה מעביר את הבעלות, מדוע שלא תיתן לי הנחה?’. הלה השיב בחיוב, והוריד לו 500 ש”ח מדמי השכירות החודשית. כאשר הלה התיישב לכתוב את השיקים, הבחין לפתע כי 500 ש”ח כפול 12 חודשים, שווה בדיוק את המטר שנתן לישיבה…

“אם יש למישהו ספק אם הקב”ה מחזיר” – מסכם הרב וילהלם – “אז עוד לפני שיצא מחשבונו הוראת הקבע הראשונה על סך 100 ש”ח, הוא קיבל את כל ה–6000 ש”ח בחזרה…”

תהא החגיגה בשמחה רבה

הסיום הגדול, כאמור, התרחש ביום ראשון השבוע, בשעה 10:00 בערב, כאשר תלמידי הישיבה, ובראשם ראשי הישיבה, הרמ”ים והמשפיעים, פרצו בריקודי שמחה והודיה שנמשכו להתוועדות סוערת בהשתתפות רבני הישיבה שעוררו את התמימים להוסיף חיל בלימודם.

עם סיום המגבית, התיישב הרב אליעזר וילשאנסקי לכתוב לרבי דו”ח עם שמות אלו שעסקו בקמפיין. התשובה המיוחדת שקיבל, לא הותירה ספק (חכ”ח עמ’ רכ): יהי רצון שתהא החגיגה בשמחה רבה ובהצלחה מרובה להחזיר עטרה ליושנה, יישוב החב”די בצפת עיר הקודש על כל פרטיו . . ונזכה בקרוב לקיום היעוד אני הוי’ בניתי הנהרסות, לראות כל ערי בישובן.

מכיוון שקצרה היריעה, קשה להקיף את אלפי מקרי ההשגחה הפרטית, הניסים והתשובות המופלאות של הרבי – אך כל העדויות הללו מעצימות בהחלט את מה שהורגש לכל אורך הקמפיין, כיצד הרבי מלך המשיח שליט"א מוביל את המערכה יד ביד עם הנהלת הישיבה בליווי מאות (!) תשובות ברורות וברכות אינספור…

צילום: דוד כהן, ובאדיבות המצלם.

donate

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...