חדר האוכל בעין חרוד הוכשר!!

עין חרוד הוא סמל. מראשוני הקיבוצים, שהוקם ע"י "גדוד העבודה" של הרצפלד, מתוך הערצה של ה"מניפסט הקומוניסטי" של מרקס, ביחד עם הפניית עורף לשמירת תורה ומצוות. חלק ממנהיגי התנועה הקיבוצית ברחו מרוסיה, ממשלת הצאר, אחרי מהפכת הנפל הקומוניסטית בשנת 2005, ויסדו בארץ ישראל את רעיונות הקומוניזם. עין חרוד לא היה ממש הראשון, אבל השם "עין חרוד" היה הסמל. לאחרונה, החליטה האספיה הכללית בקיבוץ עין חרוד (מאוחד) להכשיר את המטבח הקיבוצי הגדול, וזו מהפיכה. אתהפכא חשוכא לנהורא. עוד יותר מהתהפכות ברית המועצות לטוב צדק ויושר, כי לגוים אין בחירה, וכאן זה נעשה בבחירה של יהודים שלע"ע עדיין אינם מגדירים את עצמם כדתיים.

צוות ההכשרה

95 שנה לאחר ייסודו של קיבוץ עין חרוד בצפון, הוכשר חדר האוכל וקיבל את הכשר רב המוא"ז גלבוע הרה"ג רבי אשר גבאי, שהוביל את המהפכה. ההחלטה התקבלה לאחר ויכוח קשה, שנמשך חמש שנים, בין חברי הקיבוץ. בהצבעה חשאית בקלפי, הוחלט ברוב קולות כי הקיבוץ יהפוך לכשר

נכון אמנם, שהקיבוצים כיום כבר הרבה שנים אינם "קומונות". רוב הקיבוצים שהעלו את רמת החיים בהחלטות האסיפה הכללית בלי פרופורציה להכנסות, לא עמדו בהחזרי החובות לבנקים. אחרי מחיקת מאות מיליוני ש"ח של חובות, רוב רובם של הקיבוצים, כולל עין חרוד, עברו הפרטה, ותושבי הקיבוץ מקבלים משכורת, ובין חברי הקיבוצים כיום יש עשירים ועניים, ורח"ל גם עניים מאד, ה' ירחם. מבחינה כלכלית, אותם קיבוצים שלא יכלו להחזיר חובות, משועבדים לבנקים, והחלטות האסיפה הכללית של הקיבוץ מנוטרות ע"י גורמים מחוץ לקיבוץ כדי לא להיכנס שוב לחובות גדולים מידיי.

ודווקא בגלל זה, שהחלטה כזו - להכשיר את חדר האוכל והמטבח, במיוחד מטבח קיבוצי גדול שנותן ארוחת צהרים אלף איש בקירוב, חברי הקיבוץ "נשיהם, בניהם ועבדיהם" (העובדים במפעלי הקיבוץ שאינם חברים). 

הרבי הרש"ב שראה את הרשעים הקומוניסטים, אמר שזה יפול אחרי 70 שנה, וכך קרה. להבדיל, הקומוניזם בקיבוצים החזיק מעט יותר, אבל בסופו של דבר "לא ידח ממנו נדח".

"החלטת האספה" ברוב קולות להכשיר את המטבח לא הפכה את הקיבוץ לדתי, ולא הפכה את חבריו לשומרי שבת. "בסך הכל" יש בקיבוץ מספר פעילים שמעוניינים באוכל כשר, והצליחו לשכנע את השאר שזו זכותם, והם צריכים להצביע בעדם באספה. אבל, אדרבה, זה עצמו מבטא את המהפך, שבתוככי קיבוץ שנוסד בזמנו על ערכי הקומוניזם והתרחקות משמירת תורה ומצוות, קיבוץ שהפך לסמל, רוב חברי הקיבוץ מוכנים לעזור לחברים שלהם לאכול אוכל כשר בקיבוץ, ואפילו שיש לזה מחיר.

לפני כחמישים שנה היתה מחלוקת קשה בתוך התנועה הקיבוצית, שפגעה במספר קיבוצים שהתחלקו לשנים. אחד מהם היה עין חרוד, שהתחלק לשני קיבוצים, "איחוד" ו"מאוחד". בעין חרוד איחוד יש בית כנסת שהוקם ותוחזק ע"י אחד מזקני החברים בשם גוראריה ע"ה, שרבים מהמבוגרים זוכרים אותו כ"זקן" מהסרט "אולי תרדו שם". כן, משפחת גוראריה החב"דית מליובאוויטש, הוא למד בצעירותו בתומכי תמימים, כמו הפרזידנט זלמן שז"ר.

חלק מהפלא הוא, שהכשרת המטבח וחדר האוכל, היתה דווקא בעין חרוד "מאוחד", ממנו נפרדו חברי עין חרוד "איחוד". לפני כחמישים שנה, בזמן הפילוג בין מפלגות השמאל מפא"י ומפ"ם, נחשב עין חרוד מאוחד לשמאלני מבין השנים, כשרוב חבריו מצביעי מפ"ם לעומת חברי ה"איחוד" שהצביעו בעיקר למפא"י.

"באתי לכאן רק כדי להודות לך על הפיכת המטבח של הקיבוץ למטבח כשר. מאז שאני אוכל כשר ומפריד בין בשר לחלב, אני מרגיש שינוי משמעותי פנימי בחיי", אמר אבי, יהודי בן 50 תושב הקיבוץ "עין חרוד", כשהתייצב בביתו של רב המועצה האזורית גלבוע, הרה"ג רבי אשר גבאי שהכשיר את המטבח וחדר האוכל, בשעה שערך את שמחת השבע ברכות לנכדו מאיר נ"י.

מעל העמק במצנח רחיפה ממונע

אילו ידעו האבות המייסדים של חלוצי העמק, מייבשי הביצות ומפריחי השממה, אלו שחלמו להקים דור חדש אשר לא ידע את יוסף, ליצור את היהודי החדש שיזנח את בית אבא ומסורת ישראל, שיכנסו לאכול ארוחת צהרים בחדר האוכל של הקיבוץ, שיפגשו משגיח כשרות צמוד בתוך חומות חדר האוכל של הקיבוץ, לא היו מאמינים. הפרדה בין בשר לחלב שנשמרת בקפידא, בכלים כשרים, באוכל כשר, ועמדה של מיחם לשבת והדלקת נרות. וכל זאת בקיבוץ שעד כה היה על טהרת החילוניות.

הרה"ג רבי אשר גבאי, רב מוא"ז גלבוע ומקים עולה של תורה בעיר עפולה, פועל קרוב לארבעים שנה ללא לאות לאהבת התורה ולמסורת ישראל, ולשמירת עקרונות ההלכה רבדי התושבים בעפולה ובגלבוע, והכול בדרכי נועם מתוך אהבה ואחווה ושלום ורעות, מה שיצר את האידיליה בקרב קהלים שונים בקיבוץ. למרות זאת, ההכרעה על הפיכת חדר האוכל לכשר היתה קשה ביותר. המחלוקת על נחיצות הכשרת חדר האוכל הלכה והעמיקה בין אלו שחפצו בכך, ובין מייסדי הקיבוץ שהזדעזעו מעצם המחשבה להפוך לכשר.

 תחילת הבנייה המסודרת לפני כמעט מאה שנה.

ההחלטה שהתקבלה על דעת כולם היא להציב קלפי בקיבוץ, והחברים יצביעו אם רצונם להפוך לכשרים או לאו. בסיום מאבק של חמש שנים ולאחר תוצאות הבחירות, הוחלט ברוב קולות כי הקיבוץ יהפוך לכשר, והמו"מ עם הרה"ג אשר גבאי על תביעותיו ההלכתיות, נכנס לישורת האחרונה. לאחר תהליך הכשרה קפדני ומדוקדק, צוות מיוחד של משגיחים שהגיע למקום עבר על כל כלי בקפידה, בדק היטב אלו כלים ראויים להכשרה או להגעלה, והשמיד כלים אשר על פי ההלכה אין להם תקנה.

בין סעיפי ההסכם בין הרב גבאי לקיבוץ, סוכם על ביצוע ההכשרה על ידי צוות משגיחים מומחים. לפי ההסכם, יוכן תיק כשרות שבו יתייקו כל התעודות והאישורים. כל הכלים מעץ או פלסטיק יוצאו משימוש. כלל מוצרי המזון וחומרי הגלם הנמצאים בשימוש, כגון תבלינים, רטבים וכדומה, יוחלפו לחדשים המצוידים בתעודת כשרות. לאחר הכשרת השולחנות יונחו מפות חדשות. עוד נחתם בהסכם כי כל הכלים החדשים עבור חדר האוכל או המטבח יעברו אישור של משגיח הכשרות. המנהל יודיע לכל הספקים המביאים מזון ותוצרת יחויבו בתעודות כשרות. יוכן שילוט 'העישון אסור בחדר האוכל בימי שבתות ומועדי ישראל'. שעוני שבת יותקנו על ארונות החימום והעמדות, נעילות שבת יותקנו על כל מערכות הפיקוד של תנורים, ארונות החימום והבלמרי.

בעין חרוד

במהלך השבת מכונת הקפה תכוסה ותנותק. מיחם מאושר יוצב במקום לימי שבת וחגי ישראל. יתלה שלט בכניסה לחדר האוכל עם הכיתוב כדלקמן: "לפי הוראת הרבנים, חל איסור גמור להכניס ולהוציא דברי אוכל או כלים". מדיח הכלים לא יופעל בשבת. יש לייחד מדף ולכתוב: "פינת הדלקת נרות לשבת". גוי שבת יערוך רישום של הסועדים בשבת. הבעלים מתחייבים על שמירת שבתות ומועדי ישראל.

יצוין כי פרט למערך הכשרות החדש, יש בקיבוץ גם בית כנסת ועירוב, ויש הטוענים כי בניית מקוואות היא כבר לא חלום הזוי. "ברוך ה' אנחנו זוכים לקדש שם שמים ברבים, אני מכבד באמת את הציבור היקר והנפלא בקיבוצים", אומר הרב גבאי ל"יום ליום", והוסיף: "הם מחזירים לי באהבה ובכבוד רב, משום שאנו באים אליהם בדרכי נועם. דריכה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. אני שמח מאוד שהקיבוץ היה נכון לתהליך הפיכת חדר האוכל לכשר על כל המשתמע מכך, ואין ספק שזו עבודה קשה ביותר, אבל עשינו זאת באהבה ובאמונה, וב"ה אנו רואים את הגשמת נבואתו של הנביא עמוס: לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר ה'".

הרב גבאי הגיע בשבוע שעבר לחדר האוכל של הקיבוץ, והגיש למנהליו גביע של קידוש יוקרתי מכסף טהור, וכן ערכת הדלקת נרות מעוטרת ומהודרת, תוך שהוא מחזק ומעודד את רוחם על קידוש שם שמים שהם זכו להיות חלק ממנו.

 תחילת ההתיישבות בעין חרוד, במאהל של חברי "גדוד העבודה", לפני כמאה שנה.