האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה

כשהמלך חשף "סוד צבאי כמוס" // סערת הגיוס בנות חוזרת

שלימות העם

שניאור זלמן ברגר 241 צפיות 0

כשהמלך חשף "סוד צבאי כמוס" // סערת הגיוס בנות חוזרת

בעקבות סערת הגיוס בנות לצה"ל החוזרת לכותרות העיתונים, הסופר והעיתונאי שניאור זלמן ברגר בכתבה מיוחדת במגזין "בית משיח" יוצא למסע מרתק בעקבות מעורבותו של הרבי מלך המשיח שליט"א בנושא מאז ההפגנות הסוערות שהתקיימו בתחילת שנות היו"ד, דרך תשובות מרתקות על הצעדים שיש לנקוט כיום • מתוך מגזין "בת משיח פרשת ויקהל-פקודי תשע"ח.

נדמה שההיסטוריה חוזרת על עצמה, שכן לאחרונה שוב מצאו עצמם תושבי ישראל נחשפים לכותרות העיתונים העוסקות בהרחבה בנושא גיוס בנות לצבא. “גזירת גיוס בנות תשע”ח”, לא פחות! הפוליטיקאים, כדרכם, עסוקים בעניין, וועדות קמו ואינספור דיונים בנושא שכמדומה חלף מן העולם לפני עשרות שנים.

חב”ד משתתפת בהפגנות

הכל החל בשנת תש”ט, בתקופה בה הוקם צה”ל. באותה עת ביקשה הממשלה לגייס לצבא העם גם בנות צעירות. מהר מאד קמו קברניטי היהדות החרדית והדתית ועמדו על רגליהם בהתנגדות חריפה ונחרצת לגיוס בנות לצה”ל, אך הבקשה נתקלה בסירוב.

לאחר מאבק ממושך, הוחלט כי גיוס נשים יהיה בגדר גיוס חובה, אך מי שתצהיר כי מטעמי מצפון או דת אינה רוצה להתגייס – תקבל פטור. בשנים הבאות תוקן החוק, לפיו בנות המבקשות לקבל פטור מטעמי דת, יאלצו להגיע לועדת פטור שתקבע אם אכן מדובר בבת ממשפחה דתית. במקביל, החל להתרקם חוק שירות לאומי, לפיו, בנות הפטורות מגיוס לצבא מטעמי דת, יתנדבו לשירות מיוחד במסגרות חינוך, רפואה ורווחה.

שוב נזעקו רבני ישראל והתריעו בחריפות נגד דרך החתחתים שאמורות בנות לעבור כדי לקבל פטור מטעמי דת. במקביל, הם הוציאו איסור חמור להתגייס לצבא כמו גם להתנדב לשירות הלאומי מטעמי דת וצניעות. היו מהרבנים שפסקו כי גיוס לצבא הוא בבחינת “יהרג ואל יעבור”.

בימים אלו לפני 68 שנה, חודש אדר תש”י, התקבל בקריאה ראשונה חוק גיוס בנות לשירות לאומי, לפיו כל הבנות, גם החרדיות, חייבות בשירות לאומי.

למותר לציין את הפירצה הגדולה בחוק הזה, פירצה המאיימת להרוס את חומות הצניעות של בת ישראל.

בעקבות זאת, פתחו מנהיגי הציבור החרדי בסדרה של מחאות, הפגנות ולחצים בנתיבים שונים כדי לבטל את החוק. במלחמה האדירה למען ביטול החוק, נטלו חלק גדולי האדמו”רים והרבנים בארץ ובחו”ל, ובהם חשובי רבני חסידי חב”ד. “זה לא היה מאבק של מגזר אחד בלבד”, נזכר הגה”ח הרב טוביה בלוי בשיחה מיוחדת עם “בית משיח”. “כל העדות והמגזרים לחמו יחד כתף אל כתף. אני זוכר בהפגנות אלו את הרב יעקב לנדא רבה של בני ברק, הרב שלמה יוסף זווין, הרב שמריהו ששונקין, הרב חיים נאה ועוד מחשובי רבני חב”ד כמובן – לצד רבני ומנהיגי היהדות החרדית. גם המשפיע הרב שאול ברוק טרח ובא להשתתף בהפגנה נגד גיוס בנות לצבא שהתקיימה בירושלים בקיץ תשי”ג.

אחת ההפגנות החשובות שנערכו בימים ההם, התקיימה בערב ראש חודש אלול תשי”ב. שרשרת האירועים ביום זה החלה כבר בשעות הבוקר, כאשר אלפים התאספו במספר ריכוזים ברחבי ירושלים לתפילה מיוחדת. בשעה 3 אחר הצהרים התקיימה תפילה מרכזית בבית הכנסת “ישועות יעקב” בשכונת ‘מאה שערים’ ומשם יצאו הכל אל קברות הצדיקים, כאשר המפגינים ובראשם חשובי הרבנים נושאים ספרי תורה בידיהם וקול שופרות מחריד את חוצות ירושלים. בידי המפגינים נישא כרוז גדול: “בנות ישראל, חוסו על נפשכם – אל תתגייסו!!!”

התהלוכה עברה בשכונות ירושלים, ובכל שכונה הצטרפו מפגינים נוספים. כשהגיעה התהלוכה לרחבת בית הכנסת ‘אוהל רחל’ שברחוב דוד ילין, הצטרפה אל התהלוכה הפגנה של יוצאי המזרח שהתקיימה במקום. ברחבת שוק מחנה יהודה, עצרה המשטרה את התנועה ולמפגינים הצטרפו שיירות גם מקרב עולי תימן ועירק ממחנות העולים שבפרברי העיר.

ההפגנה הגיעה בסופה לרחבת בתי הכנסת בשכונת ‘בית ישראל’, בה התקיימה עצרת המונים. הדובר המרכזי בעצרת היה הגאון החב”די הרב חיים נאה. “פתח את עצרת ההמונים שהשתתפו בה אלפי איש, הגאון ר’ אברהם חיים נאה שליט”א חבר ועד הרבנים של אגו”י בנאום מלא רעיונות בהלכה ואגדה ועמד על מעמדה של האשה הישראלית בחיי עם ישראל מדור דור, על משמעת קדושת המשפחה הישראלית אנו מוכנים למסור את נפשנו” (דיווח מעיתון ‘המודיע’).

במהלך שנת תשי”ג, התקיימו דיונים סוערים בכנסת אודות חוק גיוס בנות לצבא וחוק שירות לאומי. בשלהי אותה שנה, נערכו בכנסת להביא את החוקים להצבעה.

כדי לקדם את פני הרעה, התכנסה מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל יחד עם רבני ירושלים באסיפה מיוחדת שהתקיימה במלון באב”ד בירושלים. בשל חשיבות העניין, ה”אסיפה רבתי” כפי שכונתה, נערכה בהרכב מיוחד, בה השתתפו לא רק חברי מועצת גדולי התורה, אלא גם גדולי הרבנים מכל החוגים החרדיים, כולל רבנים מהעדה החרדית, אגודת ישראל, המזרחי ועוד. בנציגות רבני חב”ד נמנו חשובי הרבנים: הרב חיים נאה, הרב שמריהו ששונקין, הרב משה לייב שפירא.

בסיומה של האסיפה, הוחלט לשגר מכתב לרבנות הראשית, בו יחזקו המתכנסים את ראשי הרבנות הראשית במאבקם נגד גיוס הבנות לצבא לצד דברי עידוד להמשך מלאכת הקודש. על המכתב חתמו הרב צבי פסח פרנק והרב איסר זלמן מלצר מגאוני ירושלים בשם מועצת גדולי התורה.

למרות כל הלחצים, ביום רביעי ט”ו באלול תשי”ג אושר החוק הנורא.

פעילות מאחורי הקלעים

הפגנות נגד גיוס בנות ושירות לאומי התקיימו לא רק בארץ ישראל, אלא גם בחו”ל. בהפגנה רבתי שהתקיימה בניו יורק השתתפו באופן חריג גם תלמידי ישיבת ‘תומכי תמימים’ המרכזית בניו יורק.

הרבי מה”מ עצמו היה מעורב מאחורי הקלעים במאבק הקדוש הזה. כך למשל, כאשר נודע לרבי כי הסופר והעיתונאי מר חיים ליברמן [ואינו ר’ חיים ליברמן מזכיר אדמו”ר הריי”צ] מתכונן לכתוב מאמר נגד ההפגנה, ביקש הרבי מהרב אוריאל צימר להשפיע עליו שימנע מפרסום מאמרו. הרבי אף הוסיף והתבטא כי זהו בכלל ‘מבזה תלמידי חכמים’. ואכן, הודות לשיחתו של הרב צימר עמו, נמנע מר ליברמן מלפרסם מאמר נגד ההפגנה.

באותם ימים נכנס הרב אוריאל צימר ל’יחידות’ ושמע מפי קדשו דברים אודות גיוס בנות, על כך סיפר במכתב ששיגר בימים ההם אל ידידו הרב טוביה בלוי: “במקרה היתה אז היחידות שלי בסמוך לאותו פרק [לזמן בה נערכה ההפגנה הנזכרת] ושמעתי דעת כ”ק אדמו”ר על זה שאמר כי מצד הדין הֵחֵל האיסור – בין אם הוא יהרג ואל יעבור בין אם איסור אחר – מיד עם הנהגת גיוס הבנות ואין הבדל בין דתיות ובלתי דתיות – והאיסור חל על בנים בדיוק באותה מידה כמו על בנות.

“ומדוע שתקו כל הזמן ורק עכשיו שרוצים לקחת גם בנות דתיות מרימים קול צעקה? ואחר כך אם יבוטל השירות הלאומי, שוב ישתקו ושוב יהיה הכל ניחא ויתפארו ב’ניצחון’ – מדוע לא השמיע אף אחד דעה זו? ההפגנה נגד שירות לאומי, אמר [הרבי], הריהי מהווה לכל מי שיודע לקרוא בין השיטין, הסכמה בלתי רשמית לגיוס נשים לכן אינו רוצה להשתתף [הרבי לא רצה לבוא להפגנה], אלא שחבר אני לכל אשר יראוך, ולכן עוזר ויעזור למפגינים ולהשתדלות בזה ואמנם ידוע לי על צעדים רבים שעשה בנידון זה [כנזכר לעיל שהתמימים הלכו להפגנה וגם הרבי דאג שלא יכתבו נגד ההפגנה]”.

בראיון ל’בית משיח’, מסביר הרב בלוי את הדברים: “באחד המכתבים ששיגר לי הרב אוריאל צימר באותן שנים, בעת שהוא היה אורח תדיר בבית חיינו ואני בחור צעיר בירושלים, הוא ציין כי נראה שכוונת הרבי, שהפסק ‘יהרג ואל יעבור’ קצת מוגזם. ועם זאת ברור, שאצל הרבי – גיוס בנות ושירות לאומי, נחשבים כאיסור חמור שאין להתפשר בו בין דתיות ובין לא דתיות. ואכן, בהזדמנויות רבות הרבי התבטא בחריפות רבה נגד גיוס בנות לצבא ולשירות לאומי”.

מעניינים הם דברי הרבי באגרת ששיגר אל הרב זווין, כי גיוס בנות הרי הוא “אביזרייהו לכל הפחות דגילוי עריות” (אגרות קודש חכ”א ע’ סא).

ראיון עיתונאי חריג

באופן חריג, הרבי אף העניק ראיון מיוחד לעיתונאי משה פלר מעיתון “הבוקר”, במהלכו דיבר בחריפות על השתתפות נשים במלחמה:

“במבצע סיני היו ניסים, אך אין להעלים עין מהשלילה שהיתה במבצע: שנשים נלחמו יחד עם גברים, דבר שמנקודת–מבט דתית ומנקודת מבטה של התורה–שבכתב, מעמיד בסכנה את הצבא בכל מקום. וזה דבר חמור עד למאוד. ‘והיה מחניך קדוש’ – נאמר, הצבא זקוק לקדושה מיוחדת… אדם חילוני הנכנס לצבא, אפילו בימי שלום, חייב לקבל תוספת קדושה. והתורה מסבירה: “כי ה’ אלקיך מתהלך בקרב מחנך לתת אויביך לפניך”. אם אין את התנאי של “מחנך קדוש” אין “לתת אויביך לפניך”.

הרבי עמד על הנושא גם באגרת מיוחדת ששיגר אל הרב שלמה גורן, הרב הראשי לצה”ל, בה רמז כי יש עליו חובה לדבר אודות איסור גיוס נשים לצבא: “תקותי אשר למרות היסוסיו בעת שיחתנו, ידבר במקומות המתאימים על דבר הענין דכל כבודה גו’ ושאין יוצאת מענין זה”.

חיילת נפלה בשבי והצבא מכחיש

בימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים, הגיעו שמועות קשות מהחזית ויצרו בלבול רב. אחת השמועות העקשניות דיברה על חיילות שנפלו בשבי או לפחות נעדרות. הדבר גרם כמובן לדאגה רבה, שכן משפחות הנפגעים לא עודכנו באופן מיידי (טרם היה עידן הוואטסאפים…), ומשפחות החיילות היו שרויות בחוסר וודאות, מה שגרם למבוכה ולדאגה. רק לאחר מספר ימים, קצינת חיל נשים הכחישה מפורשות – חיילות לא נפלו בשבי.

מספר חודשים לאחר מכן, בהתוועדות ט”ו בשבט תשל”ד, גילה הרבי כי חיילת אכן נפלה בשבי ובגלל הזעקה של האזרחים נוכח המציאות המופרכת בה חיילת נפלה בשבי, הצבא הוציא הכחשה, וכדברי הרבי “להד”ם”.

כמה ימים לאחר מכן, המזכיר הרב חודקוב אף האיץ ברב אפרים וולף לפרסם את השיחה המבהילה הזאת. וכך רשם הרב וולף ברשימותיו “להזכיר [בפרסום בעיתונות] על דבר פרסום דברי כ”ק אדמו”ר שליט”א בענין גיוס בנות ‘להד”ם’.

באותה שיחה הסביר הרבי מה”מ באריכות, עד כמה אישה אמורה להיות בתפקידים שלה בבניית בית יהודי, ולא להיות בצבא; וכפי שראו, כאשר דובר על נפילה בשבי, כולם נזעקו ולאו דווקא מטעמים דתיים, אלא שכך נהוג בעולם.

ההיגיון ניצח, ועם השנים מדינות העולם ביטלו את חוק גיוס חובה לנשים, מלבד שתי מדינות בהן עדיין קיים חוק גיוס חובה לנשים: ארץ ישראל וצפון קוריאה!

תשע”ח: מתקרב יותר ל’יהרג ואל יעבור’

בשיחה עם ‘בית משיח’, משחזר הרב טוביה בלוי, רב קהילת חב”ד בשכונת נווה יעקב ומנהל תיכון ‘בית חנה’ בירושלים, את ההפגנות שהחלו בתשי”ב, וכיצד הוא רואה את המצב כעת, בשנת תשע”ח. הוא מבהיר כי מצב הצניעות בארץ הקודש הידרדר מאז רבות, ובמיוחד בצבא:

“כיום זה מתקרב יותר ל’יהרג ואל יעבור’, הקירוב שיש בין החיילים, הפתיחות הגדולה, זו סכנה גדולה. וברור שיש לעשות הכל כדי שכל בת מעם ישראל לא תתגייס לצבא. גם הגיוס לבנים יש בכך בעיה חמורה”.

מקורות: אגרות קודש, נודע בשיעורים, מעשה חשב, ימי תמימים, אגרות חסיד, התקשרות, המודיע, בית משיח, מעריב, דבר, הבוקר, ארכיון המדינה, ראיונות בעל פה ועוד.

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...