האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה

איפה ואיפה במשפטי ה"צדק" בבג"ץ

שיחת הגאולה

אתר הגאולה 117 צפיות 0

איפה ואיפה במשפטי ה"צדק" בבג"ץ

הלבשת הכאפיות על שופטי הבג"ץ נעשתה בפייסבוק של מיכאל בן ארי ב2012. כאשר איימו עליו בתביעה על זילות השופטים, מיכאל בן ארי מסר בתגובה: "לא ברור לי מה הפסול בלהלביש כאפיה לשופטים. עצם המחשבה שכאפיה היא סוג של עלבון מעלה חשש שרוח הגזענות הגיעה גם להנהלת בתי המשפט. הלוואי שהמשטרה תפתח בבדיקה ואנצל זאת כדי ללמד את הנהלת בתי המשפט קורס בדמוקרטיה. מוזר שאותם גורמים משפטיים, הנלחמים בעד חופש הביטוי, מבקשים לסתום פיות כשמדובר בביקורת לגיטימית נגד שופטים".

בדואים פלשו לקרקע בנגב שנרכשה ע"י יהודים מהמנהל כחוק ורשומה בטאבו ובנו שם באופן בלתי חוקי. בג"ץ דחה את היהודים בעלי הקרקע, למרות שהבניה הבדואית בשטח איננה חוקית לכל הדעות. איפה ואיפה אצל שופטי בג"ץ.

בנוסף לבקשת חקירה נגד שופט ביהמ"ש העליון יורם דנציגר על איפה ואיפה ע"י אריה קינג, בית המשפט המחוזי ואחריו העליון דחו בקשה של יהודים שרכשו קרקעות ריקות בנגב ושילמו במיטב כספם, ואחרי מספר שנים הסתבר שבדואים פלשו לשטח ובנו שם בניה בלתי חוקית. "המדינה" ו"בית המשפט" מעדיפים את הגזלנים הבדואים ואת הבניה הבלתי חוקית, למרות שאין לאף אחד ספק שהקרקע נרכשה כדין ושייכת ליהודים.

 גאולה לשון גילוי. יותר ויותר מתגלים פניה האמתיים של מערכת המשפט, זו שהצדיקה את עקירת ישובי גוש קטיף ועוטף עזה, הרס בתי אלפי יהודים, גירושם מאדמותיהם ומסירתם לידי הגרועים שבאוייבינו, זו שנלחמה בשם "הצדק", להרס בתי יהודים בעמונה ובעופרה, למרות שנבנו באישורן ותמיכתן של ממשלות בישראל, ולמרות שלא נמצאה כל הוכחה לבעלות של עותר ערבי לשטח מוגדר. זו אותה מערכת משפט המגלה כעת "התחשבות והבנה" עילאית כלפי הבדואים שפלשו לאדמות פרטיות של יהודים, אדמות שבעלותם הוכחה שוב ושוב בבתי המשפט.

"צדק" נוסח בית דין הגבוה לצדק
כך זה נראה כאשר הקרקע שייכת ליהודים
מאת יהודה פרל באתר הקול היהודי

בג"ץ דחה את עתירת בעלי הקרקע והפולשים הבדואים עדיין מתגוררים במקום. המדינה טענה כי לאור המאמצים להסדרת הבדואים - לא ניתן לאכוף את החוק...
כחמש מאות מבנים בנויים על קרקע פרטית בניגוד לחוק, אולם המדינה מסרבת לפנות את הפולשים מהמקום. אם תהיתם, לא מדובר במבנים של יהודים ביהודה ושומרון, אלא במבנים בכפר הבדואי ביר הדאג' הממוקמים שלא כחוק על קרקע השייכת בין היתר למשפחת גולובנציץ.
הסיפור החל לפני למעלה מ-30 שנה, אז נקנתה בידי מספר יהודים, לצורכי השקעה ועסקים, קרקע בגודל של 2,000 דונמים באזור הנגב הצפוני, סמוך לקיבוצים רתמים ורביבים. אז, הקרקע עוד הייתה ריקה מאדם.
עם הזמן, המדינה הקצתה לבדואים 900 מגרשים בקרבת מקום ובדואים רבים עברו להתגורר באזור, אולם המגרשים שהקצתה המדינה נותרו ריקים עד עצם היום הזה. אותם בדואים שהגיעו, השתלטו על הקרקע הפרטית של משפחת גולובנציץ וזהו הכפר ביר הדאג' של היום.
לפני כחמש שנים הגישו בעלי הקרקע עתירה לבית המשפט המחוזי לעניינים מנהלים בבאר שבע. תגובת המדינה לעתירה הייתה, בין היתר, כי כיוון שהעותרים השתהו בהגשת העתירה, דינה להידחות על הסף. בית המשפט דחה את העתירה והעותרים הגישה עתירה נוספת – הפעם לבג"ץ.
מי שדנה בתיק "ביר הדאג'" הייתה נשיאת בית המשפט העליון דהיום, מרים נאור. כפי שפורסם ברדיו גלי צה"ל, גם אז הביאה המדינה טיעון חדש: לא ניתן לבצע אכיפה כנגד הבנייה הבלתי חוקית כיוון שכבר מספר שנים נעשים מאמצים להסדרת הבנייה הבדואית בנגב. אכיפת החוק עלולה לפגוע במהלכים, טענו.
השופטת נאור, שדחתה את העתירה, כתבה בהחלטה: "לא ניתן לקחת קרקע העותרים ולשים אותה עם כל הכבוד במרכז החיים". בראיון לרדיו גלי צה"ל אמר בנו של אחד מבעלי הקרקע, ד"ר חיים גולובנציץ: "חברים אמרו לי שאפשר ללכת לארגון יש דין, הם יצליחו שהעתירה תתקבל".

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...