האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה

ביאורים בספר התניא מס 223 לשבוע פ' ויקהל תשע"ו

עלונים להורדה

מערכת האתר 453 צפיות 0

ביאורים בספר התניא מס 223 לשבוע פ' ויקהל תשע"ו

להורדה / צפיה בכתבה: חוברת "ביאורים בספר התניא" מס 223 לפרשת ויקהל תשע"ו

מתוך החוברת:

יום ד (כב אד״ר)

"כי לא פסקה זוהמתם עד מתן תורה"

במ"ת היה גילוי נעלה ביותר, כמ"ש וירד הוי' על הר סיני, והיה הגילוי דבחינת אנכי מי שאנכי, ופסקה זוהמתם כמו קודם החטא.

(סה"מ תשט"ז עמ' קפח)

"ולכן לעתיד כשיעביר הי רוח הטומאה מן הארץ כתיב ובמנוסה לא תלכון כי הולך לפניכם הי וגוי"

כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, ואיתא בילקוט, הראיתי מה שלא הראיתי לאבות, כתיב נורא תהלות עושה פלא, ונסים וגבורות שאני עתיד לעשות עם הבנים כתיב אראנו נפלאות וכה"א לעושה נפלאות גדולות לבדו כי לעולם חסדו. ויובן ע"פ מ"ש במדרש בענין ההפרש בין יצי"מ וגאולה העתידה, שגאולת מצרים נמשלה ללילה ולכן היתה בחפזון, דחפזון ולילה הו"ע אחד, וגאולה העתידה תהיה ביום ולכן תהיה במנוחה. וההפרש בין יום ולילה הוא, שיום ענינו גילוי ולילה ענינו העלם. והיינו, דאף שביצי"מ היו גילויים נעלים ביותר, עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה בכבודו ובעצמו, מ"מ נקרא בשם לילה שמורה על ענין ההעלם, לפי שגילויים אלו היו רק מצד המעלה ולא מצד המטה, ואילו המטה מצד עצמו נשאר כמקודם, כיון שהגילויים לא נמשכו בו בקליטה בפנימיות, ולכן נשאר בבחינת חושך והעלם, שהו"ע הלילה. אמנם לעת"ל יהיה זיכוך ועליה בהמטה עצמו, שהמטה עצמו יהיה בבחינת אור וגילוי, ולכן נקרא בשם יום. והגם שכל הגילויים דלעתיד הותחלו מיצי"מ, וכפי שמבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר בפירוש כימי צאתך גו', כימי לשון רבים, שמיצי"מ הותחל הגילוי דלעתיד, ובפרט בקרי"ס שאז הותחל הגילוי דלעתיד, הרי כל זה היה רק מצד המעלה בלבד, ולא בא בפנימיות ובקליטה למטה. ולכן גם הענין דקרי"ס היה רק לפי שעה בלבד, לפי שהמטה לא היה כלי לזה.

ורק לעת"ל אראנו נפלאות, היינו, שהנפלאות שהיו ביצי"מ (שהו"ע הגילוי שלמעלה מערך העולמות ולמעלה מהשתלשלות) יהיו באופן דאראנו, בבחינת ראיה וגילוי למטה. וזהו מ"ש לעושה נפלאות גדולות לבדו, כי, ענין זה שהגילויים העליונים יומשכו למטה בפנימיות, הוא בבחינת נפלאות גדולות לבדו, שרק הוא לבדו ית' ביכלתו לעשותם, לפי שלגבי ית' מעלה ומטה שוים. ונמצא מכהנ"ל שהגאולה העתידה תהיה בבחינה נעלית יותר מגאולת מצרים. ולכן יש דעה שאין מזכירין יצי"מ לעתיד, לפי שיצי"מ אינה בערך כלל לגאולה העתידה. וגם לפי הדעה שמזכירין יצי"מ גם לעתיד, הרי זה רק בדרך טפל בלבד.

(סה"מ תשי"ח עמ' ר, רא)

 

יום ה (כג אד״ר) פרק לב

"לבוא לידי קיום מצות ואהבת לרעך כמוך לכל נפש מישראל למגדול ועד קטן"

וזהו הענין דאהבת ישראל שראינו אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר, וכפי שתבע גם מהמקושרים שלו, שתהיה להם חיבה ליהודי ("מ'זאל האלט האבן א אידן"), וכפי שהיה אומר שכאשר מחבבים את הקב"ה ואת התורה, אזי מחבבים גם יהודי.

(התוועדויות תשט"ז ח"ג עמ' 96)

*

תפקידו של האדם והחוב המוטל עליו הוא, שלא להסתפק במה שנמצא אצלו בכיס חיקו ("אין בוזעם- קעשענע") ובד' אמות שלו, - שהרי "ואהבת לרעך כמוך" "זה כלל גדול בתורה", ו"כל ישראל ערבין זה בזה", ולכן, ככל שייטב לו, עליו להשתדל שגם לזולתו יהיה טוב, הן בגשמיות והן ברוחניות, שגם הוא יהנה מה"טעם" של התורה ומה"ריח" של המצוות, ויקיימם בפועל ממש בחיי היום- יומיים, והיינו, שצריך להתייגע ולחפור ("דערגרונטעווען") בכל מציאות העולם כולו, כך, שבכל העולם כולו יאיר "נר מצוה ותורה אור". וזוהי נקודת מאמר רז"ל "כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם", היינו, שעל כל אחד בפרט מוטלת האחריות עבור מציאות כל העולם, ו"צריך כל אדם שיראה... כל העולם חציו זכאי וחציו חייב... עשה מצוה אחת הרי הכריע... את כל העולם כולו לכף זכות" (או ח"ו להיפך).

(התוועדויות תשי"ז ח"א עמ' 38)

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...