האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה

נקודה בפרשה: לנוע קדימה, גם בעת החניה

יין מלכות

שיחת הגאולה 29 צפיות 0

נקודה בפרשה: לנוע קדימה, גם בעת החניה

בפרשתנו נאמר "אלה מסעי בני ישראל" ולאחר מכן מפורטים כל המקומות בהם חנו בני ישראל במדבר. על כך ניתן לשאול: מדוע התורה כותבת "אלה מסעי בני ישראל" ולא "אלה חניות בני ישראל"?

ויתירה מכך – הרי רוב ארבעים השנים שבני ישראל היו במדבר, הם היו בחניה ולא במסעות, ואם כן, התורה הייתה צריכה להדגיש את החניות יותר מאשר המסעות.

תמיד ממשיכים לנוע

ניתן היה להסביר שכל מטרתן של החנית היו בשביל המסעות - להמשיך במסע לכיוון ארץ ישראל, אך הסבר זה אינו 'חלק' כל כך, כי הרי כשהתורה אומרת "אלה מסעי בני ישראל" היא לא מתכוונת לומר מה המכנה המשותף והמטרה הכללית של כל המסעות (הגעה לארץ ישראל), אלא לספר על המיוחדות שבכל מסע ומסע ("אלה מסעי"). והרי ההבדל בין מסע למסע היו החניות, ואם כן מדוע התורה לא כתבה "אלה חניות בני ישראל"?

הבעל שם טוב אומר שהמסעות של בני ישראל במדבר הם לא רק סיפור שהיה בעבר, אלא הם קיימים אצל כל יהודי במשך שנות חייו – לידת האדם, ולאחר מכן המשך חייו לאורך ימים ושנים טובות – ולמשל "קברות התאווה" אצל האדם זה כאשר הוא דבק בקדוש ברוך הוא בתכלית, ואז בטלים ממנו כל התאוות.

ולפי זה מתחזקת השאלה עוד יותר – מדוע התורה מדגישה דווקא את "מסעי בני ישראל" ולא את החניות, שמורות על דרגות רוחניות בעבודת ה'?

לצאת מההגבלות

וההסבר לכך הוא: בחייו של יהודי, הסדר תמיד צריך להיות באופן של "מסעי" – הליכה והתקדמות מחיל אל חיל. וכפי שמוסבר בתורת החסידות על ההבדל שבין "עמידה" ו"הילוך" בעבודת ה':

"עמידה" משמעותה, הישארות באותו מצב, ואפילו כאשר מתקדמים למצב אחר, הרי זו עליה באופן יחסי בלבד, כי עדיין קשורים לדרגא הקודמת. לעומת זאת "הילוך" הכוונה היא להליכה מדרגא אל דרגא, כאשר בכל עליה עוזבים את הדרגא הנמוכה ועולים לדרגא גבוהה יותר באין ערוך.

וזהו ההסבר לפסוק "אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו ממצריים", לכאורה מדוע התורה משתמשת בלשון רבים "מסעי" בנוגע ליציאה ממצרים? והלא היציאה ממצריים הייתה רק במסע אחד מרעמסס לסוכות?

מסביר אדמו"ר הזקן ש'מצרים' זה מלשון מיצר וגבול, וכל עוד שבני ישראל לא הגיעו לארץ ישראל, הרי הם היו ב"מיצר וגבול", ולכן התורה מדגישה את המסעות דווקא, כי הגם שהחניות מורות על דרגות רוחניות גבוהות, אך עם זאת – מלמדת התורה - אין להיעצר בדרגא הרוחנית גבוהה ככל שתהיה, אלא יש לעלות, לנסוע ולהתקדם עוד ועוד.

העליה הגדולה ביותר

עניין נוסף רמוז בכך:

ידוע שמ"ב המסעות רומזות על מצב של גלות, ויוצא שכאשר בני ישראל היו ב"חניות" יש בזה ירידה כביכול, כי הרי מתעכבים במדבר במקום להתקדם לארץ ישראל. עם זאת, התורה קוראת לחניות גם כן בשם מסעות, כי הירידה בגלות היא חלק מהעליה, ואפילו כאשר יהודי נכשל ח"ו בדבר שאינו כרצון ה' אסור לו להתייאש ח"ו, אלא עליו לדעת שבפנימיות זוהי תחילת העליה.

וזהו הקשר גם לזמן בו אנו קוראים בתורה את פרשת מסעי – שלושת השבועות – עלינו לדעת שימים אלו הם חלק מהעליה הכי גדולה, העליה של הגאולה האמיתית והשלימה ש"יהפכו ימים אלו לששון ולשמחה ולמועדים טובים" תיכף ומיד ממש.

(ע"פ לקוטי שיחות חכ"ג שיחה א' לפרשת מסעי)

donate

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...