האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה

ט"ו שבט • 6 עובדות שצריך לדעת על "ראש השנה לאילנות"

שבט

שניאור גרינפלד 252 צפיות 0

ט"ו שבט • 6 עובדות שצריך לדעת על "ראש השנה לאילנות"

העם היהודי בכל תפוצות ישראל חוגג היום את "ראש השנה לאילנות" שחל בכל שנה בחמישה עשר בשבט • מה המשמעות "ראש השנה לאילנות" אם הוא אינו לענין יום הדין לאילנות? מדוע נקבע ראש השנה לאילן בט"ו שבט? ומדוע כ"כ חשוב לנו לדעת אם הפרי שיך לשנה שעברה או לשנה זו? • 'אתר הגאולה' מגיש 6 עובדות מיוחדות על מהותו של מועד זה • הכתבה המלאה

א. יום ט"ו בשבט נקבע לראש השנה לאילנות, בו מתחדשת ומתחלת שנה חדשה, עד ט"ו בשבט היתה שנה אחת, ומט"ו בשבט ואילך היא שנה אחרת, התחדשות השנה ביום ט"ו בשבט הוא לענין מצוות מסימות שישנן בפרות האילן – במצוות אשר תלויים בשני השנה. כגון בדיני "מעשר" – ש"אין מעשרין מפרות שנה זו על פרות שנה אחרת". לענין זה יום ט"ו בשבט מתחלת השנה החדשה.

ב. אולם, משמעות "ראש השנה לאילנות" אינו לענין יום הדין לאילנות, שהרי יום הדין לפרות האילנות, הוא בחג השבועות, וכנאמר במסכת ראש השנה "ובעצרת על פרות האילן".

ג. מדוע נקבע ראש השנה לאילן בט"ו בשבט? במסכת ראש השנה כתוב: "הואיל ויצאו רב גשמי השנה ועלה השרף באילנות, ונמצאו הפרות חונטים כבר". פרוש הדבר כי עד ט"ו בשבט ירדו כבר רב גשמי השנה והעצים כבר אגרו את מי הגשמים, ובכח אותם מים שירדו כבר התחילו להוציא פרות, לפיכך פרי שהגיע לחנטה (שליש גדולו) לפני ט"ו בשבט הוא שיך לשנה שעברה, ופרי שיגדל אחרי ט"ו בשבט שיך לשנה החדשה.

ד. ומדוע כ"כ חשוב לנו לדעת אם הפרי שיך לשנה שעברה או לשנה זו ? כתוב בתורה "עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה". כלומר: לפי הדין צריך להפריש תרומות ומעשרות כל שנה לחוד. לחוד פרות שחנטו לפני ט"ו בשבט, ולחוד פרות שחנטו אחר ט"ו בשבט.

ה. לא בכל שנה מעשרים אותם מעשרות, אלא, בשנה הראשונה, שניה, רביעית וחמישית לשמטה, (ר"ת אבדה) מפרישין מהפרות מעשר שני. ובשנה השלישית והששית (ר"ת גו) מפרישין מעשר עני.

ו. אף לענין ערלה ורבעי מסתימת השנה השלישית ומתחילה הרביעית בט"ו בשבט.

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...