האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה

ט"ו שבט • ראש השנה לאילנות // מתורתו של מלך המשיח

שבט

שניאור גרינפלד 263 צפיות 0

ט"ו שבט • ראש השנה לאילנות // מתורתו של מלך המשיח

העם היהודי בכל תפוצות ישראל חוגג היום את "ראש השנה לאילנות" שחל בכל שנה בחמישה עשר בשבט • הענין של ראש־השנה לאילנות נמצא גם בבני אדם, ככתוב: כי האדם עץ השדה • 'אתר הגאולה' מגיש קטעים משיחת הרבי מליובאויטש מלך המשיח שליט"א על מהותו של היום ומה אנו לומדים ממנו • הכתבה המלאה

חמשה עשר בשבט הוא ראש השנה לאילנות. יש אמנם פלוגתא בדבר, ובית שמאי סוברים שראש השנה לאילנות הוא באחד בשבט, אבל אעפ"כ, בית שמאי ובית הלל – הלכה כבית הלל, ויתירה מזה, בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה.

א. ויש לומר הביאור בזה: מצינו בכמה מקומות בש"ס שבית שמאי סוברים אזלינן בתר כח כפי שהוא עדיין בהעלם, ובית הלל סוברים אזלינן בתר פועל וגילוי.

למשל: א) חלות דבש מאימתי מטמאות משום משקה, ב"ש אומרים משיהרהר – כח והעלם, וב"ה אומרים משירסק – פועל וגילוי.

ב) נרות חנוכה, ב"ש אומרים יום ראשון מדליק שמונה, מכאן ואילך פוחת והולך, וב"ה אומרים יום ראשון מדליק אחת, מכאן ואילך מוסיף והולך. טעמא דב"ש כנגד ימים הנכנסין (העתידים לבוא) – כח והעלם, וטעמא דב"ה כנגד ימים היוצאין (שיצאו כבר) – פועל וגילוי.

כלומר: בית שמאי הולכים תמיד אחר מצב הדבר כפי שיכול להיות, לפי הכחות הנעלמים. ובית הלל – לפי מצב הדבר כמו שהוא, באופן גלוי.

[ושורש הענין: בית שמאי שרשם מבחינת הגבורות, ועבודתם בדרך העלאה – בחינת העלם. ובית הלל שרשם מבחינת החסדים, ועבודתם בדרך המשכה – בחינת גילוי. הלל מלשון "בהלו נרו", גילוי].

ב. ענינו של ראש השנה לאילנות הוא – שנפסקת חיות האילנות ממימי השנה שעברה, ומתחילה אצלם יניקה חדשה.

הזמן שמתחילה היניקה ממימי השנה החדשה הוא – ארבעה חדשים לאחרי שהמים נידונין. בחג (סוכות) – ט"ו תשרי – נידונין על המים, ולאחרי ארבעה חדשים – ט"ו שבט – מתחילים ליתן יניקה לאילנות.

הדין על המים בחג – הוא הדין בפועל ובגילוי. אבל בכח ובהעלם הרי זה באחד בתשרי, כיון שבראש השנה – אחד בתשרי – נידון כל העולם94, שבזה נכללים גם המים. אלא שהדין על המים בפועל הוא בט"ו בתשרי.

וכיון שהיניקה בגילוי מהמים החדשים באה ארבעה חדשים לאחרי דין המים בגילוי, נמצא, שהיניקה החדשה בהעלם היא ארבעה חדשים לאחרי דין המים בהעלם.

ולכן, בית שמאי שאזלי בתר הכח בהעלם, סוברים, שבאחד בשבט ראש השנה לאילנות, ובית הלל שאזלי בתר פועל, סוברים, שבט"ו בשבט ראש השנה לאילנות.

ועפ"ז נמצא שגם בית שמאי מודים שהפועל של ראש השנה לאילנות הוא בחמשה עשר בשבט.

ג. ענינו של ראש השנה לאילנות ישנו גם בהאדם, כמ"ש "כי האדם עץ השדה".

ענינו של אילן הוא – שעושה פירות, שמהם יצמחו אח"כ עוד אילנות עושי פירות.

וכמו כן צריך כל יהודי לעשות פירות, להיות משפיע בסביבתו, בבית-הכנסת, בישיבה ובכלל – על כל אותם יהודים שנפגש עמהם, צריך להשפיע עליהם שיתוספו עוד יהודים.

והברכה שניתנת לו היא – שהנטיעות שלו יהיו כמותו, כהפנימיות שלו. וזוהי הברכה הטובה ביותר עבור אילן, כדברי חז"ל: "אילן אילן במה אברכך כו' נטיעות שנוטעין ממך יהיו כמותך".

וכאשר יהיו "נטיעותיך כמותך" – אזי כדברי הגמרא במסכת סנהדרין (לאחרי שמונה כמה קיצים) שכאשר "ענפיכם תתנו ופריכם תשאו", "אין לך קץ מגולה מזה". זהו הסימן האמיתי שמשיח בא.

כאשר מתקשרים ("מען האַלט זיך אָן") באילנא דחיי, כ"ק רבותינו הקדושים ותורת החסידות, ומשפיעים זאת על עוד יהודי, עד שנעשים נטיעותיו כמותו, שיכולים לומר ראו גידולים שגידלתי – הרי זה סימן וגילוי קירוב הקץ של הגאולה העתידה על ידי משיח צדקנו.

*. שיחה זו נדפסה בלה"ק בבטאון חב"ד (חוברת ט"ז בתחלתה) עם כו"כ תיקונים מכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, שנעתקו למהדורא זו.

(משיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, תשט"ז)

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...