האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה

כ"ח ניסן • 26 שנה לזעקת מלך המשיח

ניסן

מערכת האתר 66 צפיות 0

כ"ח ניסן • 26 שנה לזעקת מלך המשיח

26 שנים עברו מאז זעקתו הנפשית של נשיא הדור כ"ק הרבי מלך המשיח שליט"א בעת השיחה הידועה "עשו כל אשר ביכולתכם". זעקתו המהדהדת (לצערנו) עדיין עכשיוית כל עוד לא זכינו לגילוי הסופי שהתרחש תכף ומיד ממש! • במסגרת סדרת הכתבות לרגל "כ"ח ניסן" - אתר הגאולה מגיש את היומן המרתק • לקריאה

 

יום חמישי, ז"ך ניסן

לפני נסיעתו למקוה, וכן לפני נסיעתו לאוהל, חילק כ"ק אדמו"ר שליט"א מטבעות לצדקה.

בשעה 2:05 נסע כ"ק אדמו"ר שליט"א לאוהל, וחזר בשעה 6:55. לאחר מספר דקות נכנס לביהמ"ד לתפילות מנחה וערבית.

באמצע הקדיש האחרון פנה כ"ק אדמו"ר שליט"א לימינו, ואמר למזכיר הריל"ג שי' שאחרי התפילה תתקיים שיחה. הדבר היה הפתעה מוחלטת, ואפילו המיקרופון לא היה ערוך. תוך רגעים ספורים ארגנו את מערכת ההגברה והשידור לכל קצווי תבל, וכ"ק אדמו"ר שליט"א פתח בדבריו הק'.

השיחה ארכה כעשר דקות, וכללה (בפרט לקראת סופה) התבטאויות מיוחדות ביותר. כמעט ניתן היה למשש את המתח שהקהל היה שרוי בו בשעת אמירת השיחה, שמעולם לא זכורה כדוגמתה.

תוכן הדברים היה פירוט תוכנו המיוחד של הזמן הנוכחי, כ"ח בניסן, מבחינת השנה, החודש, פרשת השבוע, מספר הימים בספירת העומר וכו'. כ"ק אדמו"ר שליט"א פירט את כל אלו וביאר כיצד כל אחד מהם קשור בגאולה השלימה.

אחרי כל הפירוט הזה אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א בנימה של כאב רב כי ע"פ האמור לעיל ע"ד הדגשת ענין הגאולה במיוחד בזמן זה (להלן תרגום חפשי מתוך סרט הקלטה): "שבמילא הרי מתעוררת התמיהה הכי גדולה, כיצד יתכן, שמתאספים עשרה מישראל יחדיו, וללא הבט על כל הענינים – עדיין לא הביאו את משיח?! הרי זהו דבר הכי אינו מובן כלל וכלל!

"ואח"כ אבוא ואחדש סברא: ישנה עוד שאלה ועוד ענין, התוועדות, במילא יכתבו זאת שוב, ואח"כ יהיו מתמידים, ישמרו זאת ויזכרו מה נכתב, ובכך זה נשאר, ורחמנא ליצלן יתכן [אצלם], שהלילה עדיין לא יבוא משיח, ויתכן [אצלם] שגם מחר עדיין לא יבוא משיח, ומחרתיים לא יבוא משיח!

"ואכן צועקים ומצווים שיצעקו "עד מתי" וכו'; באם היו צועקים באמת והיו מתכוונים באמת, דבר ודאי הוא שמשיח הי' בא כבר מזמן, יחד עם הגאולה האמיתית והשלימה.

"מה עוד יכולני לעשות בזה אינני יודע, כיון שכל מה שעשיתי עד עכשיו הוא להבל ולריק – כלום לא יצא מזה: נותרנו בגלות, ויתירה מזו – נותרנו בגלות הפנימי גם בנוגע לעבודת השם, וכמדובר כמה פעמים.

"במילא הדבר היחידי שעוד יכולני לעשות: אני מוסר זאת לכל אחד מכם, ועשו כל אשר ביכולתכם ותדאגו להביא את משיח תיכף ומיד ממש, באופן ענינים אכן של אורות דתוהו, אולם בכלים דתיקון.

"ויהי רצון, שסוף-כל-סוף ימצאו עשרה יהודים שיתעקשו ויאמרו שהם מוכרחים לפעול על הקב"ה, ואזי הרי זה "עם קשה עורף הוא, וסלחת לעוונינו ולחטאתינו ונחלתנו" – א"כ דבר ודאי שה' יביא את הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש.

"ובכדי למהר מה שיכולני עוד לעשות בזה הוא – למנות כאו"א מכם כשליח לצדקה.

"ויהי רצון, אשר, אני עשיתי כל מה שביכולתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם.

"ויהי רצון, שימצאו מביניכם על כל פנים אחד, שניים, שלשה, שיתנו עצה מה יעשו וכיצד יעשו, ועוד והוא העיקר – שיפעלו, ושזה יהי' תיכף ומיד ממש, ומתוך שמחה וטוב לבב!"

בסיום השיחה החל הקהל, באופן ספונטאני, לזעוק מקירות ליבו: "עד מתי?!", ובהמשך לכך ניגנו בשעת חלוקת הדולרים את הניגון הפותח במילים אלו (גם בכל התפילות של הימים הבאים ניגנו ניגון זה).

ראשון העוברים היה הרה"ח ר' שניאור זלמן שי' גורארי', וכ"ק אדמו"ר שליט"א אמר לו: "לא נגע ולא פגע".

כ"ק אדמו"ר שליט"א חילק לכאו"א שטר של דולר לצדקה, כשפניו רציניות מאוד. בסיום החלוקה הכניס שני שטרות לתוך סידורו הק', ויצא לחדרו כשבדרכו הוא מעודד את שירת "עד מתי".

בו במקום הוכרז על התוועדות חסידית מאוחר יותר באותו ערב.

כצפוי השתתף בהתוועדות קהל רב שהלך וגדל מזמן לזמן כאשר כל מי שנודע לו על השיחה ועל תוכנה המיוחד מיהר ל-770 כדי לחלוק את ההתעוררות בהתוועדות חברים של "איש את רעהו יעזורו". שעות ארוכות היסב הציבור ובין אמירת "לחיים" אחת לשניה ובין ניגון חסידי אחד למשנהו – האזינו להצעות שונות מפי הרבנים, זקני החסידים והמשפיעים שאיש איש לפי דרכו הציעו הצעות מעשיות איך "לתרגם" את ההתעוררות הלכה למעשה, ולממש את דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א בדבר החובה על כאו"א לפעול להבאת הגאולה. כולם היו שותפים לתחושה כי החל מעתה יש לסלק כל צל של אדישות והגיעה השעה להתעוררות אמיתית. החל מהנושא עליו דובר בשיחת הק' – ציפיה אמיתית לגאולה ובקשה ותביעה אמיתית "עד מתי", ועד לתוספת כללית בתורה ומצוות והפצת המעיינות. כהתחלת הפעולות, אמרו לאחר-מכן בציבור את פרק צ' בתהילים, הוסיפו בצדקה ודיברו דברי תורה.

בד בבד התקיים מעין "כינוס חירום" של תלמידי התמימים בו נשאו דברים נלהבים רבני ומשפיעי הישיבה, ושלוחים מערי השדה.

כמעט עד אור הבוקר נמשכו ההתוועדויות באולם ביהמ"ד הגדול ב-770 ובחדרים הסמוכים, כמו גם ב"אהלי תורה" ובמקומות נוספים, ואין ספק שכאשר המוני המשתתפים בהם פנו בסוף הלילה לתנומה קצרה, היה זה מתוך החלטות טובות שהתקבלו בתקיפות איתנה.

יום ו' כ"ח ניסן

סימנים ראשונים להתלהבות שאפפה את כולם היו ביום שישי, כאשר מלבד היציאה ל"מבצעים" במסגרות הקבועות נוספו עוד כמה "טנקי מצוות" ועוד עשרות טנקיסטים שסבבו בעיר שעות ארוכות וחזרו עם "שלל" נכבד של מניחי תפילין וכדו', וכן, וביחוד, דיברו עם מאות רבות של יהודים דברים היוצאים מן הלב, על כך שהגאולה קרובה לבוא ועל כל אחד מאיתנו לצפות ולייחל לה בכל לבו.

במשך היום, בערב שבת, הופיעה שיחת הק' מאמש בדפוס כשהיא מוגהת ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א ולקראת שבת היא הופצה ב-770 כך שהכל יכלו לחזור ולעיין בה. למרות שהדברים נאמרו רק אתמול וכולם זכרו אותם היטב, ניתן היה לראות יחידים וקבוצות שחוזרים ומעיינים בכל מלה בשיחה ובכל פרט במראי המקומות וההערות, לתוספת דיוק ותוספת הכנה בשיחה המיוחדת במינה.

ליל שבת קודש

בשעה 7:50 נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א לביהמ"ד לקבלת שבת. ב"לכה-דודי" עודד את השירה, ובמיוחד בחרוז "בואי בשלום".

(היומנים באדיבות "מכון יומני בית חיינו" - www.yoman770.com)

 

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...